רוצים לעזור לילדים או לנכדים? קודם בודקים כמה נכון להעביר ומתי.

בקצרה: עזרה לילדים היא החלטה על הכסף שלכם, ולכן מתחילים מכם: כמה אתם צריכים לחיים שלכם, ומה נשאר. אחר כך שואלים באיזו צורה לעזור, מתנה, הלוואה או חיסכון שנצבר, על שם מי, ומאיפה נכון לקחת את הכסף. את שאלות המס והרישום בודקים מול יועץ מס מוסמך או עורך דין, גורם חיצוני. ובסוף, מדברים על זה עם הילדים.

קודם התוכנית שלכם, אחר כך העזרה

הרצון לעזור מגיע לפני החישוב, וזה טבעי. אבל הסדר הנכון הפוך. קודם מבינים מה אתם צריכים: הכנסה בפרישה, כסף זמין לשנים הקרובות, הוצאות גדולות שצפויות. רק אחרי זה רואים כמה באמת פנוי. הביטחון הכלכלי של הילדים נשען קודם כול על היציבות שלכם. הורים שנתנו יותר מדי ובגיל 75 תלויים בילדים, לא באמת עזרו להם.

בפועל, זה אומר לעשות סדר קצר: מה יש, מה כבר מיועד למשהו, ומה נזיל. לא פעם המסקנה מפתיעה לטובה, ומתברר שאפשר לעזור יותר ממה שחשבתם, כי חלק מהכסף ישב במקום שממילא לא היה לו תפקיד.

מתנה חד-פעמית או חיסכון שנצבר?

זה תלוי במטרה ובזמן:

• דירה או חתונה בשנה-שנתיים הקרובות. כאן מדובר בסכום חד-פעמי. השאלות הן רק מאיפה לקחת אותו, ובאיזו צורה: מתנה או הלוואה משפחתית.
• התחלה לנכד. חיסכון שנצבר לאורך 15–20 שנה. כאן הזמן הוא הנכס הכי גדול: ככל שמתחילים מוקדם יותר, לכסף יש יותר שנים לעבוד. המחשבון ממחיש את זה.
• "שיהיה לו משהו", בלי מועד. בדרך כלל עדיף להשאיר את הכסף בשליטתכם, ולהחליט כשיתברר מתי צריך אותו.

הלוואה משפחתית, גם בלי ריבית, היא אפשרות שהרבה משפחות מוותרות עליה מהר מדי. היא שומרת על שוויון בין האחים, מאפשרת לשנות אם המצב שלכם ישתנה, ומלמדת אחריות. את הרישום והמס בודקים מול איש מקצוע.

על שם מי לשים את הכסף?

חיסכון על שם הילד או הנכד עובר לשליטתו כשהוא מגיע לבגרות. במשפחה אחת זה יתרון, ובאחרת חיסרון. חיסכון על שמכם נשאר בשליטתכם, אפשר לשנות לו ייעוד, והוא נשאר חלק מהכסף שלכם אם תצטרכו אותו. ויש גם אפשרות באמצע: חיסכון על שם ההורים של הנכד. לכל אפשרות יש השלכות של מס וירושה שמשתנות לפי הנסיבות, ולכן את השאלה הזאת פותחים מול יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני, ולא מכריעים לבד.

מאיפה נכון לקחת את הכסף

על השאלה הזאת הכי הרבה מדלגים, והיא משנה הרבה:

• קרן השתלמות נזילה. מקור נפוץ, אבל לפעמים דווקא אותה כדאי לשמור, בגלל הטבת המס על הרווחים. לא תמיד, ולכן בודקים.
• פוליסת חיסכון או קופת גמל להשקעה. הן נזילות, ומשלמים מס על הרווחים כשמושכים. אם חלק מהחיסכון היה מיועד ממילא לילדים, זה מקור טבעי.
• כסף בבנק. הכי פשוט, בתנאי שזה לא הכסף הזמין שאתם צריכים לעצמכם.
• הפנסיה. כמעט תמיד לא. ברוב המקרים אי אפשר למשוך ממנה לפני גיל הפרישה, וגם כשאפשר, משיכה מוקדמת מקטינה את הקצבה ועשויה להשפיע על הפטורים ממס. זה המקור האחרון, לא הראשון.

הכלל: מושכים מהמקום שבו היציאה עולה הכי פחות, ולא מהמקום הכי זמין.

לנכדים: מתחילים בקטן

לנכדים קטנים הבסיס הוא "חיסכון לכל ילד", התוכנית הממשלתית שבה המדינה מפקידה סכום חודשי עד גיל 18, וההורים יכולים להוסיף ולבחור מסלול. מעל זה הרבה משפחות בונות חיסכון משפחתי נוסף: הפקדה קבועה של סבא וסבתא, ומתנות של ימי הולדת ובר או בת מצווה, שמקבלות מקום אחד במקום להתפזר. סביב העולם הזה בנינו את Sparkid: חיסכון והשקעה לילדים, עם כלים לעקוב אחרי הכסף שגדל איתם.

דוגמה להמחשה

זוג בני 63 ו-62, שלושה ילדים ושני נכדים. הבן האמצעי קונה דירה ומבקש עזרה, והם רוצים גם "לעשות משהו" לנכדים. לפני שמחליטים על סכום, בודקים מה יחסר להם בפרישה וכמה כסף זמין הם צריכים. יכול להתברר שיש להם קרן השתלמות נזילה שאף אחד לא נגע בה, ופוליסת חיסכון שנפתחה בזמנו "לילדים". סדר אפשרי: העזרה לבן מגיעה מהפוליסה, כהלוואה משפחתית מסודרת, כדי לשמור על שוויון מול האחים. קרן ההשתלמות נשארת, בגלל הטבת המס. ולנכדים, הפקדה חודשית קבועה וקטנה על שם ההורים, בנוסף לחיסכון לכל ילד. הדוגמה להמחשה בלבד; היא לא המלצה ולא מתארת תשואה כלשהי.

מה מסכמים עם הילדים

הכסף הוא החלק הקל. הציפיות הן החלק הקשה: מה נותנים, האם זו מתנה או הלוואה, האם האחים מקבלים אותו דבר, ומה קורה אם המצב שלכם ישתנה. שיחה אחת מסודרת, עדיף לפני שהכסף עובר, חוסכת שנים של אי-נעימות.

איך זה נראה אצלנו

עוברים יחד על מה שיש, ואז נפגשים ורואים כמה אפשר לתת, מאיפה ובאיזו צורה. ההחלטה נשארת שלכם, רק שהפעם כל המספרים מולכם. כך נראה התהליך אצלנו.

מקורות

• רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון — אתר הרשות
• הר הכסף — איתור חסכונות (משרד האוצר)
• ביטוח לאומי — תכנית חיסכון לכל ילד