חיסכון לכל ילד ונכדים: מה הסבים יכולים לעשות ומה כדאי לבדוק קודם

נולד נכד, ומישהו במשפחה אומר "יש לו כבר חיסכון לכל ילד מהמדינה". השאלה הבאה של סבא וסבתא היא בדרך כלל אותה שאלה: אפשר להוסיף לזה? התשובה הקצרה היא שהתוכנית בנויה להפקדה של ביטוח לאומי ולתוספת של ההורים מתוך קצבת הילדים, וכסף של הסבים עובר בדרכים אחרות. הכתבה הזאת מסבירה קודם איך התוכנית בנויה, לפי מה שמפורסם באתר ביטוח לאומי, ואז סוקרת את האפשרויות של הסבים לפי שלוש שאלות: מי הבעלים של הכסף, מי שולט בו עד גיל 18, ומה קורה אחר כך. על השאלה הגדולה יותר, כמה נכון להעביר ומתי, יש מדריך נפרד: רוצים לעזור לילדים או לנכדים. כאן מדברים על הכלים.

איך בנויה תוכנית חיסכון לכל ילד?

ביטוח לאומי מפקיד 58 ₪ בחודש (החל ב-1.1.2026) לחיסכון של כל ילד שמשולמת בעדו קצבת ילדים, עד גיל 18. ההורים יכולים להוסיף עוד 58 ₪ בחודש מתוך קצבת הילדים, וכך ההפקדה החודשית מוכפלת ל-116 ₪. ההורים בוחרים אם הכסף מנוהל בבנק או בקופת גמל להשקעה, ובאיזה מסלול. עד גיל 21 ביטוח לאומי משלם את דמי הניהול.

ההבדל בין שני הגופים הוא מהותי, ולא רק טכני. בקופת גמל להשקעה הכסף מושקע בשוק ההון לפי מסלול שההורה בחר: סיכון מועט, בינוני או מוגבר, ובחלק מהקופות גם מסלול הלכה ומסלול שריעה. אפשר להחליף מסלול בכל עת, ואפשר לעבור מקופה לקופה מתוך הרשימה שמשרד האוצר קבע. אי אפשר להעביר מקופת גמל לבנק. בבנק הכסף נצבר בתוכנית חיסכון בריבית ידועה מראש, במסלול ריבית קבועה לא צמודה, ריבית משתנה או ריבית קבועה צמודה למדד, עם או בלי תחנות יציאה כל חמש שנים. במסלולי הבנק, לפי אתר התוכנית, הילד מקבל בסוף התקופה לפחות את סכום ההפקדות. מהבנק אי אפשר לעבור לשום מקום אחר לאורך כל התקופה.

מה שחשוב לסבים להבין כאן הוא שהבחירה הזאת היא של ההורים, והיא קובעת את אופי הכסף לעשרים שנה. סבא שרוצה "לעזור בחיסכון לכל ילד" יכול, לכל היותר, לעזור להורים לבחור בכוונה.

מה קורה בגיל 18 ובגיל 21?

מגיל 18 אפשר למשוך את הכסף, בהסכמת ההורים. בגיל 21 הילד יכול למשוך בעצמו, בלי הסכמה, ואם לא נמשך כלום עד אז ביטוח לאומי מפקיד מענק נוסף. במשיכה מנוכה מס רווחי הון על הרווחים, לפי הכללים. מי שמשאיר את הכסף בקופת גמל עד גיל הפרישה יכול, לפי אתר ביטוח לאומי, לקבל אותו כקצבה בלי המס הזה.

הטבלה אומרת דבר אחד ברור: מגיל 18, ובוודאי מגיל 21, הכסף הזה שייך לנכד ונשלט על ידו. זה נכון לחיסכון לכל ילד, וזה נכון לכל חיסכון שנפתח על שמו. למשפחות זה בדרך כלל בסדר גמור כשמדובר בסכומים של התוכנית. השאלה מתחדדת כשסבא וסבתא רוצים להוסיף סכום משמעותי.

אז מה סבא וסבתא יכולים לעשות?

ארבע דרכים חוזרות, וכל אחת עונה אחרת על שלוש השאלות: מי הבעלים, מי שולט, ומה קורה ב-18.

דרך ההורים, בתוך התוכנית. התוספת של ההורים מגיעה מקצבת הילדים, ולכן הסבים לא מפקידים ישירות. מה שאפשר הוא לעזור להורים לעמוד בהכפלה: הסבים נותנים להורים את הסכום, וההורים מסמנים את ההכפלה מול ביטוח לאומי. היתרון הוא פשטות ודמי ניהול שמשולמים עד 21. המגבלה היא הסכום: התוספת היא 58 ₪ בחודש (הסכום שפורסם ל-2026), לא יותר.

קופת גמל להשקעה על שם הנכד. הסבים יכולים לפתוח קופה על שם הנכד ולהפקיד בה, עד תקרת ההפקדה השנתית הקבועה בדין לכל חוסך. הבעלים הוא הנכד. עד גיל 18 ההורים, כאפוטרופסים הטבעיים, הם שמנהלים את הקופה מולה, ולא הסבים שהפקידו. בגיל 18 הנכד שולט בכסף לגמרי: הוא יכול למשוך, לשנות מסלול, ולעשות בו מה שהוא רוצה. הכסף נזיל בכל עת, ומס רווחי הון חל על הרווחים במשיכה. זו דרך נקייה כשרוצים שהכסף יהיה של הנכד, וכשמקבלים שבגיל 18 הוא יחליט.

פוליסת חיסכון או קופת גמל להשקעה על שם הסבים, עם ייעוד. הכסף נשאר בבעלות הסבים ובשליטתם. הם יכולים לתת אותו בבוא היום, לשנות ייעוד אם המצב משתנה, או לחלק אחרת בין הנכדים. את מי שיקבל את הכסף אם הסבים ילכו לפני כן קובעים בטופס המוטבים של המוצר, ובמדריך מוטבים מול צוואה מוסבר למה זה לא מובן מאליו. היתרון הוא שליטה. המגבלה היא שזה עדיין הכסף שלכם, על כל המשתמע: הוא נספר בנכסים שלכם, וההחלטה לתת נדחית.

פיקדון או תוכנית חיסכון בבנק. על שם הנכד, באמצעות ההורים, או על שם הסבים. ריבית ידועה, בלי חשיפה לשוק, ומס על הריבית לפי הכללים. מתאים לסכום שמיועד למועד קרוב וידוע. פחות מתאים לאופק של חמש עשרה או עשרים שנה, ושם השאלה היא מה הכסף צריך לעשות בדרך.

מה עם מס?

בישראל אין מס מתנות, ומתנה לקרוב פטורה ממס רווחי הון לפי סעיף 97(א)(5) לפקודת מס הכנסה, בתנאי שמקבל המתנה אינו תושב חוץ. כלומר עצם ההעברה של כסף מסבא לנכד או להורים אינה אירוע מס. מה שכן ממוסה הוא הרווח שנצבר על הכסף אחר כך, במוצר שבו הוא יושב, לפי הכללים של אותו מוצר ובמועד המשיכה. איפה הרווח נצבר, על שם מי, ומה זה עושה לדיווח של כל צד, אלה שאלות שעונים עליהן בשיתוף יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני. אנחנו לא עושים חישוב מס אישי.

מה זה אומר למשפחה בגיל 55 עד 65

הסדר הנכון הפוך ממה שבדרך כלל קורה. קודם מבינים כמה אתם צריכים לעצמכם, ואיזה סכום באמת פנוי; המדריך על עזרה לילדים ולנכדים עושה את זה. אחר כך מחליטים מה הכסף צריך לעשות: התחלה לנכד בעוד עשרים שנה, או "שיהיה לו משהו" בלי מועד. ורק אז בוחרים כלי, לפי שאלת השליטה: אם אתם רוצים שהנכד יקבל את הכסף ב-18 ויחליט בעצמו, קופה על שמו. אם אתם רוצים להשאיר לעצמכם את ההחלטה מתי ולמי, מוצר על שמכם עם ייעוד. שתי התשובות לגיטימיות, והן שונות.

ועוד שני דברים שפחות מדברים עליהם. הראשון: כשיש כמה נכדים, מה שנותנים לאחד נותנים בדרך כלל גם לאחרים, ולכן קובעים את הכלל לפני הנכד הראשון, ולא אחרי השלישי. השני: את מה שסיכמתם עם הילדים כותבים. מי הבעלים, למה הכסף מיועד, ומה קורה אם המצב שלכם ישתנה. זה לא חוסר אמון. זה סדר.

מקורות

• המוסד לביטוח לאומי, תוכנית חיסכון לכל ילד: סכום ההפקדה (58 ₪ מ-1.1.2026), הכפלת סכום החיסכון, משיכת החיסכון (מענקים מ-1.1.2026, משיכה ב-18 וב-21, מס במשיכה). נבדק 21.10.2026.
• אתר התוכנית (hly.gov.il, ביטוח לאומי): ההבדלים בין קופת גמל לבנק, מסלולי ההשקעה, תשלום דמי הניהול עד גיל 21. נבדק 21.10.2026.
• פקודת מס הכנסה, סעיף 97(א)(5): פטור ממס רווח הון במתנה לקרוב. נבדק 21.10.2026.
• מדמון, רוצים לעזור לילדים או לנכדים? קודם בודקים כמה נכון להעביר ומתי.

בואו נעשה סדר