האם אתם יועצי השקעות?

לא, ואנחנו גם לא מתיימרים להיות. אנחנו עוסקים במוצרי חיסכון והשקעה מפוקחים בתחום הרישיון שלנו: פוליסות חיסכון, קופות גמל להשקעה, קרנות השתלמות וקופות גמל. כשנדרש ייעוץ השקעות פרטני או ניהול תיק, נכוון אתכם לבעל רישיון מתאים ונתאם איתו את התמונה.

מה ההבדל ביניכם לבין הבנק או בית ההשקעות?

הבנק רואה את מה שאצלו, ובית ההשקעות את התיק שהוא מנהל. אנחנו בונים את התמונה סביבכם: הפנסיה, ההשתלמות, הביטוחים, הכסף בבנק והמטרות המשפחתיות. כל החלטה נבחנת בתוך ההקשר הזה.

יש לי כבר תיק מנוהל. מה אתם מוסיפים?

את שאר התמונה. תיק מנוהל הוא חלק אחד; לצידו יש פנסיה, קרנות השתלמות, פוליסות ואולי כסף בבנק. השאלה היא אם כל החלקים האלה מתואמים ברמת הסיכון, בנזילות ובמטרה, או שכל אחד נבנה לבד.

כמה זמן מותר לכסף "לשבת" לפני שמחליטים?

אין פרק זמן אחד. לפעמים נכון להשאיר את הכסף נזיל כמה שבועות או חודשים בזמן שבונים תוכנית, בידיעה שגם להמתנה יש עלות. מה שלא כדאי לדחות הוא בירור השלכות המס של מקור הכסף, כולל מועדי דיווח או תשלום אם יש. את זה בודקים מול יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני.

כדאי לעבור למסלול סולידי כשהשוק יורד?

ברוב המקרים, מעבר לסולידי אחרי ירידה מקבע את ההפסד, ואם השוק מתאושש, נשארים בחוץ. אם התנודות מטרידות אתכם, עדיף לקבוע את רמת הסיכון מראש, בשקט, לפי הטווח של כל חלק מהכסף, ולא לברוח בדיעבד. ואם בכל זאת רוצים לשנות, עושים את זה בהדרגה, מול כל המוצרים שלכם, ולא בשיחה אחת.

בני זוג צריכים להיות באותו מסלול?

לא בהכרח. לכל אחד מכם גיל אחר, מועד פרישה אחר ומוצרים אחרים, ולכן גם המסלולים יכולים להיות שונים. מתכננים יחד, אבל לכל אחד מכם יש זכויות, קצבאות ושיקולי מס משלו. מה שצריך להיות משותף זה ההבנה: ששניכם רואים את כל המוצרים יחד, יודעים איזה כסף ארוך ואיזה קצר, ושלמים עם רמת הסיכון של כל חלק.

יש לנו קרן השתלמות נזילה שלא נצטרך בעשור הקרוב. איזה מסלול מתאים לה?

קרן השתלמות נזילה שאין לה שימוש מתוכנן היא בפועל כסף ארוך, גם אם אפשר למשוך אותה מחר. הרבה קרנות כאלה יושבות במסלול שנבחר לפני שנים, בלי קשר למה שהן צריכות לעשות היום. את המסלול מתאימים לטווח האמיתי של הכסף, לאופי שלכם ולהרכב הכולל של המשפחה. העובדה שאפשר למשוך אותה היא פרט טכני, והיא לא קובעת את המסלול.

מעבר בין מסלולים עולה כסף או גורר מס?

מעבר בין מסלולים בתוך אותו מוצר, בקרן פנסיה, בקרן השתלמות, בקופת גמל להשקעה או בפוליסת חיסכון, הוא לא אירוע מס. מגישים בקשה לגוף המנהל, והיא מתבצעת בתוך ימי עסקים ספורים, במועד שנקבע בתקנות ובתקנון. כדאי לבדוק מראש מול הגוף אם יש תנאים או עלויות מיוחדות במוצר הספציפי. ובמוצר ותיק בודקים שהשינוי לא פוגע בתנאים הקיימים.

איך בוחרים מסלול השקעה, בלי לתת לפחד להחליט

את המסלול בוחרים לפי מתי תצטרכו את הכסף ואיך תגיבו כשהשוק יורד. ובגיל 55–65 גם לפי איך המסלולים בפנסיה, בהשתלמות ובפוליסה משתלבים יחד, כולל המוצרים של בן או בת הזוג.

עומרי מדמון

משך ביצוע: 7 דקות

רמת קושי: בינוני

עדכון אחרון: 29 באוקטובר 2026

איך בוחרים מסלול השקעה, בלי לתת לפחד להחליט

כלים

פנסיה נט
הדוחות השנתיים של כל המוצרים
טבלת טווח ותפקיד לכל מוצר

מרכיבים

רשימת המוצרים של שני בני הזוג
מועד ההכנסה הראשונה מכל מוצר
תשובה כנה: איך הגבתם בירידות קודמות
סימון פוליסות ותיקות עם מקדם, לבדיקה נפרדת

שלב 1: רשמו מה המסלול בכל מוצר

לכל מוצר של כל אחד מבני הזוג: באיזה מסלול הוא נמצא היום, מי בחר אותו ומתי.

שלב 2: סמנו מתי תצטרכו כל חלק

מאיזה מוצר תתחיל ההכנסה הראשונה, ומתי. ואיזה כסף לא תצטרכו עשור ויותר.

שלב 3: קראו את מדיניות ההשקעה, לא רק את השם

השם של המסלול לא מספר הכול. בודקים את מדיניות ההשקעה המפורסמת של כל מסלול.

שלב 4: דברו בכנות על ירידות

איך כל אחד מכם הגיב בירידות הקודמות, ומה תעשו בפעם הבאה.

שלב 5: בדקו בנפרד מוצרים ותיקים

אם יש מוצר ותיק עם מקדם מובטח או תנאים ישנים, בודקים אותו בנפרד לפני כל שינוי.

שלב 6: חברו את הכול לתיק משפחתי אחד

מה ההרכב הכולל של המשפחה כשמחברים את כל המוצרים, ולא רק כל מוצר לבד.

שלב 7: בררו מה כרוך בשינוי

האם שינוי המסלול כרוך בעלות או בתנאים מיוחדים במוצר הספציפי.

שאלות נפוצות

כדאי לעבור למסלול סולידי כשהשוק יורד?: ברוב המקרים, מעבר לסולידי אחרי ירידה מקבע את ההפסד, ואם השוק מתאושש, נשארים בחוץ. אם התנודות מטרידות אתכם, עדיף לקבוע את רמת הסיכון מראש, בשקט, לפי הטווח של כל חלק מהכסף, ולא לברוח בדיעבד. ואם בכל זאת רוצים לשנות, עושים את זה בהדרגה, מול כל המוצרים שלכם, ולא בשיחה אחת.
מה זה מסלול תלוי גיל?: מסלול שמשנה את רמת הסיכון לפי הגיל של החוסך, באופן אוטומטי: יותר חשיפה לנכסים תנודתיים בגילים צעירים, והרכב שמרני יותר ככל שמתקרבים לפרישה. זו ברירת המחדל בקרנות הפנסיה למי שלא בחר אחרת. זה פתרון סביר למי שלא רוצה להחליט, אבל הוא מכיר רק את הגיל שלכם. הוא לא יודע מה יש לכם בשאר המוצרים, או אצל בן או בת הזוג.
בני זוג צריכים להיות באותו מסלול?: לא בהכרח. לכל אחד מכם גיל אחר, מועד פרישה אחר ומוצרים אחרים, ולכן גם המסלולים יכולים להיות שונים. מתכננים יחד, אבל לכל אחד מכם יש זכויות, קצבאות ושיקולי מס משלו. מה שצריך להיות משותף זה ההבנה: ששניכם רואים את כל המוצרים יחד, יודעים איזה כסף ארוך ואיזה קצר, ושלמים עם רמת הסיכון של כל חלק.
יש לנו קרן השתלמות נזילה שלא נצטרך בעשור הקרוב. איזה מסלול מתאים לה?: קרן השתלמות נזילה שאין לה שימוש מתוכנן היא בפועל כסף ארוך, גם אם אפשר למשוך אותה מחר. הרבה קרנות כאלה יושבות במסלול שנבחר לפני שנים, בלי קשר למה שהן צריכות לעשות היום. את המסלול מתאימים לטווח האמיתי של הכסף, לאופי שלכם ולהרכב הכולל של המשפחה. העובדה שאפשר למשוך אותה היא פרט טכני, והיא לא קובעת את המסלול.
מעבר בין מסלולים עולה כסף או גורר מס?: מעבר בין מסלולים בתוך אותו מוצר, בקרן פנסיה, בקרן השתלמות, בקופת גמל להשקעה או בפוליסת חיסכון, הוא לא אירוע מס. מגישים בקשה לגוף המנהל, והיא מתבצעת בתוך ימי עסקים ספורים, במועד שנקבע בתקנות ובתקנון. כדאי לבדוק מראש מול הגוף אם יש תנאים או עלויות מיוחדות במוצר הספציפי. ובמוצר ותיק בודקים שהשינוי לא פוגע בתנאים הקיימים.

בקצרה: מסלול השקעה בוחרים לפי שתי שאלות: מתי תצטרכו את הכסף, ואיך תגיבו כשהוא יורד. בגיל 55–65 יש עוד שאלה: איך המסלולים בכל המוצרים שלכם, ואצל זוג גם של בן או בת הזוג, משתלבים יחד. קרן פנסיה שממנה תתחיל קצבה בעוד חמש שנים, קרן השתלמות שלא תיגעו בה עשור, ופוליסת חיסכון שמיועדת לנכדים, לא צריכות את אותו מסלול. אף מסלול לא מבטיח תוצאה. מה שאפשר לעשות זה להתאים כל חלק לתפקיד שלו, ולא לתת לפחד או לכותרת בעיתון להחליט בשבילכם.

למה המסלולים שלכם כנראה לא נבחרו יחד

אצל זוג בגיל הזה מצטברים לא פעם שישה עד שמונה מוצרים: שתי פנסיות, או פנסיה וביטוח מנהלים, שתי קרנות השתלמות, פוליסת חיסכון או קופת גמל להשקעה, ותיק בבנק. כל אחד נפתח בזמן אחר, מול גוף אחר, ומישהו אחר בחר לו מסלול. מה שעלול לקרות: כל המוצרים יושבים באותו מסלול כללי. או שהכסף הארוך יושב במסלול הכי זהיר, והכסף שתצטרכו בקרוב יושב דווקא במסלול התנודתי.

לכן לא מתחילים מהשאלה איזה מסלול הכי טוב. מתחילים מהשאלה מה כל חלק מהכסף צריך לעשות, ומתי.

השאלה הראשונה: מתי תצטרכו את הכסף?

זו השאלה החשובה, והיא לא שאלה על אופי. כסף שתצטרכו בעוד שנה-שנתיים לא צריך להיות חשוף לתנודתיות גבוהה, כי ירידה בעיתוי לא טוב פוגעת בדיוק כשאין זמן להתאושש. כסף שלא תצטרכו עשור ויותר הוא סיפור אחר. לאורך זמן, התנודתיות היא המחיר של פוטנציאל הצמיחה, והזמן עובד לטובתו.

הטעות הנפוצה בגיל 55–65 היא לחשוב שהטווח של כל הכסף הוא יום הפרישה. זה לא ככה. גם אחרי שמתחילים לקבל קצבה, הכסף בקרן הפנסיה ממשיך להיות מושקע, לפי הכללים של הקרן למקבלי קצבה. לכן הטווח של הכסף לא נגמר ביום הפרישה. קרן השתלמות נזילה שאין לה שימוש מתוכנן היא כסף ארוך. ופוליסת חיסכון שמיועדת לילדים או לנכדים היא לפעמים הכסף הכי ארוך במשפחה. לכל חלק יש טווח משלו, ולכן גם מסלול משלו. מה זה מסלול השקעה.

השאלה השנייה: מה תעשו כשהשוק יורד?

ירידות חדות הן חלק מהשקעה בשוק ההון. הן קרו, והן יקרו שוב. השאלה היא מה תעשו כשזה יקרה. מי שמוכר אחרי ירידה הופך אותה להפסד בפועל, ואם השוק יתאושש, הוא כבר לא שם. את זה המדריך הזה מנסה למנוע.

כאן צריך כנות, ואם אתם זוג, גם כנות ביניכם. לא פעם אחד רגוע והשני פחות, ומי שפחות רגוע הוא זה שמרים טלפון ביום אדום. אם אתם יודעים על עצמכם שתנודה חזקה תוציא אתכם מהמסלול, עדיף מסלול מתון יותר שתחזיקו בו לאורך זמן, ממסלול אגרסיבי שתעזבו ברגע הלא נכון. את רמת הסיכון קובעים מראש, בשקט. לא בדיעבד ובלחץ.

מה משתנה בעשור שלפני הפרישה

בעשור שלפני הפרישה ירידה חדה מזיקה יותר. הצבירה כבר גדולה, ונשארו פחות שנות הפקדה שיפצו עליה. בקרן פנסיה חדשה, הצבירה בגיל הפרישה מומרת לקצבה לפי מקדם, ולכן ירידה ממש לפני ההמרה משפיעה על הקצבה לכל החיים. בביטוח מנהלים ותיק עם מקדם מובטח, הצבירה ביום ההמרה קובעת באותה מידה. מה זה מקדם המרה.

זה לא אומר להעביר הכול לסולידי בגיל 55. זה אומר להבחין בין החלקים. הכסף שיהפוך לקצבה בקרוב צריך פחות תנודתיות. חלק מהכסף עשוי להיות מיועד לשנים רחוקות יותר, והוא יכול להמשיך לעבוד. משנים בהדרגה, לאורך שנים, ולא ביום אחד. מעבר בין מסלולים במוצרים האלה הוא לא אירוע מס, אז אפשר לעשות אותו בכמה שלבים.

מסלול תלוי גיל: מתי הוא מספיק?

מסלול תלוי גיל משנה את רמת הסיכון לפי הגיל שלכם, באופן אוטומטי. בגילים צעירים יש בו יותר חשיפה לנכסים תנודתיים, ועם השנים ההרכב נעשה שמרני יותר. זו ברירת המחדל בקרנות הפנסיה למי שלא בחר אחרת, והוא קיים גם בקופות גמל. איך המודל בנוי, מה משתנה במעבר בין קבוצות הגיל ומה זה אומר למי שבן 58, בכתבה מסלול תלוי גיל: איך המודל עובד. למי שלא רוצה להחליט, זה פתרון סביר, ובטח עדיף על מסלול שנבחר לפני עשרים שנה ואף אחד לא הסתכל עליו מאז.

המגבלה שלו: הוא מכיר רק את הגיל שלכם. הוא לא יודע שיש לכם פוליסת חיסכון גדולה, שלבן או לבת הזוג יש ביטוח מנהלים עם מקדם מובטח, או שהתיק בבנק כבר סולידי. לזוג עם כמה מוצרים, מסלול תלוי גיל הוא נקודת פתיחה טובה לשיחה, אבל לא בהכרח המסקנה.

איך מחברים את כל המסלולים לתיק משפחתי אחד

זה הלב של המדריך. מסתכלים על כל המוצרים כעל תיק משפחתי אחד, ושואלים: איזה חלק מהכסף תצטרכו בחמש השנים הקרובות, איזה בעשור שאחרי, ואיזה אחר כך. ואז מתאימים. את המוצרים שמהם תתחיל הכנסה בקרוב מקרבים למסלול מתון. את המוצרים שנשארים לטווח ארוך משאירים עם חשיפה. ואצל זוג, חשוב שגם מי מכם שפחות מתעסק בזה יבין מה החלטתם, כי ביום של ירידות שניכם צריכים להיות שלמים עם ההחלטה. את מדיניות ההשקעה של כל מסלול אפשר לראות באתרי ההשוואה של רשות שוק ההון, כמו פנסיה נט.

מה זה פיזור, ומה הוא לא

פיזור אומר לא לשים את כל הכסף על רעיון אחד: אפיק אחד, שוק אחד, גוף מנהל אחד. זו ההגנה הבסיסית מפני הפתעות, והיא לא מחייבת לקחת יותר סיכון. במוצרים מפוקחים חלק מהפיזור כבר קיים בתוך המסלול. אבל ברמת המשפחה בודקים גם את ההרכב הכולל. אם הפנסיה, ההשתלמות והפוליסה כולן במסלול מנייתי מקומי, המשפחה מרוכזת יותר ממה שנדמה לה.

ומה פיזור לא? שלושה מוצרים באותו גוף, באותו מסלול, על שני שמות. זה אותו דבר בשלושה דוחות. וחשוב לזכור שפיזור לא מבטל תנודתיות, הוא מרכך אותה. מי שמצפה שתיק מפוזר לא יירד אף פעם יתאכזב, ואז עלול לפעול מתוך אכזבה.

דוגמה להמחשה

זוג בני 63 ו-57. לו יש קרן פנסיה חדשה, שממנה הוא מתכנן לפרוש בעוד כשנתיים, וקרן השתלמות נזילה שנשארה במסלול כללי מאז שנפתחה. לה יש ביטוח מנהלים ותיק עם מקדם מובטח, פרישה בעוד כשמונה שנים, קרן השתלמות, ופוליסת חיסכון שפתחו יחד לשני הנכדים.

כשמניחים את הכול על שולחן אחד, יכול להתברר שהפנסיה שלו, שתהפוך לקצבה בקרוב, יושבת במסלול עם חשיפה גבוהה, ואילו הפוליסה לנכדים, שאין לה שימוש מתוכנן בעשור הקרוב, יושבת במסלול סולידי. סדר אפשרי: את הפנסיה שלו מקרבים בהדרגה למסלול מתון לקראת ההמרה. לפוליסה לנכדים נותנים חשיפה שמתאימה לטווח שלה. קרן ההשתלמות שלה, שאין לה תפקיד קרוב, נשארת ארוכה. ואת ביטוח המנהלים שלה בודקים בנפרד, כי שם המקדם המובטח הוא השיקול הראשון. הדוגמה להמחשה בלבד; היא לא המלצה ולא מתארת תשואה כלשהי.

מה מרוויחים ומה מוותרים

במסלול מתון מקבלים לילות שקטים יותר בשנים של ירידות, ויותר ודאות לגבי הצבירה בשנים שלפני ההמרה לקצבה. מוותרים על חלק מפוטנציאל הצמיחה לטווח ארוך, ועל ההגנה שצמיחה נותנת מפני עליית יוקר המחיה לאורך עשרות שנות פרישה.

במסלול עם יותר חשיפה מקבלים את הזמן שעובד בשביל הכסף הארוך. מוותרים על שקט בשנים הרעות, ולוקחים על עצמכם את הסיכון שירידה תגיע בעיתוי לא נוח. אין בחירה שנכונה לכולם. יש בחירה שמתאימה לתפקיד של כל חלק ולאופי שלכם.

איך זה נראה אצלנו

מתחילים במה שכבר יש. פורסים את כל המוצרים שלכם, מסמנים לכל אחד טווח ותפקיד, ורק אז מחליטים על מסלולים. זה בדיוק מה שעושים במיפוי פיננסי משפחתי. כך נראה התהליך אצלנו, ובפירוט, בעמוד השירות השקעות וחיסכון. ואם רוצים לראות מה הזמן עושה לכסף שנשאר לטווח ארוך, יש לנו מחשבון ריבית דריבית.

להמשך קריאה: השקעות וחיסכון למשפחה