בפועל זה אומר שצעירים מושקעים בחשיפה גבוהה יותר למניות, והחשיפה יורדת בקבוצות הגיל המבוגרות יותר. מי שמצטרף לקרן פנסיה, לקופת גמל או לביטוח מנהלים ולא בוחר מסלול בעצמו, מצורף לפי הכללים של רשות שוק ההון למסלול תלוי הגיל שמתאים לגילו. זו ברירת המחדל מאז 2016, ולכן אצל רבים זה המסלול בפועל בלי שמישהו החליט על זה. המסלול בנוי מכמה קבוצות גיל, ובכל אחת תמהיל השקעה שונה. אפשר לעבור ממנו לכל מסלול אחר בכל עת, בלי אירוע מס ובלי פגיעה בוותק, ומעסיק לא יכול להתערב בבחירה. הרעיון נקרא לפעמים "המודל הצ'יליאני", על שם המדינה שבה הוא יושם לראשונה.
למה זה חשוב לכם
ההיגיון של המסלול פשוט: ככל שהכסף קרוב למימוש, פחות תנודות. אבל שתי שאלות נשארות אצלכם. הראשונה: האם המעבר לקבוצת הגיל הבאה, שנעשה לפי כללי המסלול, קורה בעיתוי טוב לכם, כי מעבר אוטומטי בתקופת ירידות עלול לקבע הפסד. השנייה: האם כל הכסף באמת קרוב למימוש. הפנסיה משלמת עוד עשרות שנים, וחלק מהכסף עשוי להיות מיועד לשנים רחוקות יותר. אין כאן המלצה למסלול; יש שאלה שכדאי לענות עליה בכוונה.
מתי זה פוגש אתכם
- כשקוראים בדוח השנתי שם מסלול עם טווח גילים ולא זוכרים שבחרתם אותו.
- כשאחד מבני הזוג מתקרב לגיל שבו המסלול משנה תמהיל.
- כשבונים את תוכנית הפרישה ושואלים איזה מסלול לאיזה כסף.
לא לבלבל עם
מסלול השקעה כללי או מנייתי לא משתנה עם הגיל. מסלול למקבלי קצבה הוא מסלול נפרד שנפתח אחרי הפרישה.