היוון קצבה: מתי מותר למשוך חלק מהפנסיה כסכום, מה זה עולה ומתי זה הגיוני

בקצרה: היוון קצבה הוא משיכה חד-פעמית של חלק מהחיסכון הפנסיוני, על חשבון הקצבה החודשית. הדין מתיר אותו רק אם אחרי המשיכה נשארת קצבה חודשית בגובה מזערי שקבוע בכללים, ומי שהקצבה שלו נמוכה מהרף יכול להוון רק חלק קטן ולתקופה קצובה. ההיוון מקטין את הקצבה, ואם עושים אותו בפטור ממס הוא מקטין גם את הפטור על הקצבה החודשית, לכל החיים. ברוב המוצרים אי אפשר לבטל אותו אחרי שבוצע. לכן השאלה הראשונה היא לא "כמה מותר", אלא "בשביל מה צריך סכום, והאם הוא לא קיים כבר במקום אחר".

מה זה בעצם היוון קצבה?

היוון קצבה הוא המרה של חלק מהקצבה החודשית לסכום חד-פעמי שמשולם בתחילת הפרישה. במקום לקבל כל חודש את הקצבה המלאה, מקבלים סכום עכשיו וקצבה קטנה יותר אחר כך. הקרן או חברת הביטוח מחשבת את הסכום לפי שיטת ההיוון שבתקנון או בפוליסה, והמשיכה נעשית בדרך כלל יחד עם התשלום הראשון של הקצבה.

חשוב להבדיל בין היוון לבין משיכה של כספי פיצויים. פיצויים שנשארו בקופה הם סיפור נפרד, עם כללים וטפסים משלהם, ועליהם אנחנו כותבים במדריך על פיצויים במעבר עבודה (פיצויים במעבר עבודה אחרי 50: למשוך, להשאיר ברצף או להמתין). כאן מדובר במה שקורה לכסף שמיועד לקצבה, ברגע שמתחילים אותה.

מתי מותר להוון? כלל הקצבה המזערית

חוק הפיקוח על קופות גמל קובע את הגבול. בקרן פנסיה חדשה, בביטוח מנהלים ובקופת גמל לקצבה אפשר להוון חלק מהקצבה רק אם הקצבה שנשארת אחרי ההיוון אינה נמוכה מ"סכום הקצבה המזערי", סכום שקבוע בדין ומתעדכן. מי שהקצבה שלו גבוהה מהרף יכול, לפי תנאי המוצר, להוון את החלק שמעל הרף. מי שהקצבה שלו נמוכה מהרף או שווה לו, יכול להוון לכל היותר רבע מהקצבה, ולתקופה שלא עולה על חמש שנים.

שני פרטים שמשנים את התמונה אצל הרבה אנשים. הראשון: לצורך בדיקת הרף מביאים בחשבון גם קצבאות אחרות, כולל פנסיה תקציבית וקצבה מקופה אחרת. מי שיש לו שתי קרנות או קרן ופוליסה, נבדק על הסך הכולל. השני: בקרנות הפנסיה הוותיקות ההיוון נעשה לפי התקנון של הקרן, ולא לפי כלל הקצבה המזערית. על ההבדל הזה אנחנו מרחיבים במדריך על פנסיה תקציבית וקרנות ותיקות (פנסיה תקציבית ופנסיה ותיקה: מה שונה בתכנון הפרישה).

יש גם מצב הפוך, של צבירה קטנה: מי שהגיע לגיל פרישת חובה, וסך הכספים שלו בקופות לקצבה אינו עולה על "סכום הצבירה המזערי" שקבוע בדין, יכול למשוך את הכול בסכום אחד, בתנאים שנקבעו בחוק. את הסכומים העדכניים של הקצבה המזערית ושל הצבירה המזערית לא כתבנו כאן בכוונה: הם מתעדכנים, ובודקים אותם מול הקרן ומול הפרסומים הרשמיים כשמתכננים בפועל.

מה ההיוון עושה לקצבה החודשית?

מקטין אותה. בקרן פנסיה חדשה ההקטנה היא לפי שיטת ההיוון בתקנון, ובדרך כלל לכל החיים. כשמהוונים עד רבע מהקצבה לתקופה של עד חמש שנים, הקצבה חוזרת לגובהה המלא בתום התקופה. בפנסיה תקציבית הכללים שונים: לפי תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות), מהוונים עד רבע מהקצבה לתקופה של שש שנים, והבקשה מוגשת בתוך שנתיים ממועד הפרישה.

מה שפחות שמים לב אליו: ההיוון משפיע גם על מי שנשאר. בקרן פנסיה קצבת השאירים של בן או בת הזוג נגזרת מהקצבה של הפנסיונר, לפי מסלול הקצבה שנבחר. קצבה שהוקטנה בהיוון היא הבסיס שממנו תחושב קצבת השאירים. לכן לפני שמהוונים שואלים לא רק "כמה יישאר לי", אלא "כמה יישאר למי שנשאר". המדריך על קצבה, סכום הוני או שילוב מסביר איך בוחרים מסלול קצבה.

מה ההיוון עושה לפטור ממס?

סכום שמתקבל מהיוון הוא הכנסה חייבת במס. אפשר לקבל עליו פטור, אבל מאותו "סל" שממנו ניתן גם הפטור על הקצבה החודשית. סעיף 9א לפקודת מס הכנסה קובע שהפטור הכולל על היוון מוגבל לשיעור מתקרת הקצבה המזכה כפול מכפיל ההמרה להון, בניכוי מענקי פיצויים פטורים שנמשכו בעבר. וכל שקל של פטור שמנוצל בהיוון מופחת, בחלוקה למכפיל, מהפטור החודשי על הקצבה.

במילים פשוטות: סכום פטור היום פירושו קצבה נטו נמוכה יותר כל חודש, לכל החיים. ומשיכת פיצויים בפטור ממס בעבר עשויה להשפיע על מה שנשאר בסל. זה בדיוק מה שמחליטים בקיבוע זכויות, בטופס 161ד, ולכן ההחלטה על היוון וההחלטה על חלוקת הפטור הן אותה החלטה. המדריך על קיבוע זכויות מסביר את ההליך, ואת החלק של המס מלווה יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני.

עוד פרט שחשוב לדעת: בלי אישור עדכני מרשות המסים, הקרן מחויבת לנכות מהסכום המהוון מס בשיעור המרבי הקבוע בחוק, ואת ההתחשבנות עושים אחר כך. לכן את טופס 161ד מסדרים לפני שמגישים לקרן את הבקשה להיוון, ולא אחריו.

למה כמעט אי אפשר להתחרט?

כי שלוש החלטות ננעלות יחד. ההיוון עצמו: אחרי שהקרן שילמה את הסכום, הקצבה המוקטנת היא הקצבה. בפנסיה תקציבית ההיוון נקבע בתקנות לתקופה של שש שנים, והקצבה המוקטנת משולמת לאורך כל התקופה. מסלול הקצבה: נבחר באותו טופס, ובדרך כלל אי אפשר לשנות אותו אחרי שהקצבה התחילה. והפטור: לפי סעיף 9א, בקשה לפטור על סכום מהוון מוגשת לפקיד השומה לא יאוחר מתשעים יום מהיום שבו ניתן לראשונה הפטור על הקצבה. אחרי החלון הזה, הבחירה לגבי היוון בפטור נסגרת.

לכן לא מחליטים על היוון מול הטופס של הקרן, ולא בשיחה קצרה עם נציג. מחליטים אחרי שרואים את הקצבה בכל חלופה, את המס בכל חלופה, ואת מה שנשאר למי שנשאר.

מתי היוון הגיוני, ומתי לא?

היוון הגיוני כשיש לסכום תפקיד ברור, שאי אפשר למלא ממקור אחר: סגירת הלוואה שעולה יותר ממה שהקצבה שנוותר עליה שווה, התחייבות שאי אפשר לדחות, או צורך נזיל שלא מכוסה. הוא הגיוני גם כשיש קצבאות אחרות שמכסות את ההוצאה הקבועה של הבית, והקצבה הזאת היא תוספת שאפשר לוותר על חלק ממנה.

היוון פחות הגיוני כש"רוצים שיהיה סכום זמין", אבל הסכום כבר קיים: קרן השתלמות נזילה, פוליסת חיסכון, כסף בבנק. אצל משפחות שכבר צברו, זה המצב השכיח. ואז הקצבה יכולה להישאר שלמה, עם הפטור המלא שלה, והנזילות מגיעה מהמקומות שנועדו לה. לפעמים המסקנה היא שאין סיבה להוון כלום. גם זו תוצאה של בדיקה.

מה חשוב לבדוק

• מהי הקצבה הצפויה מכל מוצר, לפני היוון, בכל מסלול קצבה, ומה הסך הכולל מול כלל הקצבה המזערית העדכני.
• מהי שיטת ההיוון בתקנון או בפוליסה: לכל החיים או לתקופה קצובה, ובאיזה מקדם.
• מה יקרה לקצבת השאירים אחרי ההיוון, בכל מסלול.
• כמה מהסל הפטור כבר נוצל במשיכות פיצויים בעבר, לפי טפסי 161 ואישורים מרשות המסים.
• האם הצורך בסכום לא מכוסה כבר בכסף נזיל שמחוץ לפנסיה.
• מה סדר הפעולות: קודם טופס 161ד ואישור פקיד השומה, ואחר כך הבקשה לקרן, בתוך חלון תשעים הימים.
• מי מלווה את החלק של המס: יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני.

דוגמה להמחשה

גבר בן 67 עם קרן פנסיה חדשה וקצבה צפויה שגבוהה מהרף המזערי. אשתו בת 64, עם ביטוח מנהלים ותיק וקרן השתלמות נזילה. הם רוצים לעזור לבת ברכישת דירה בשנה הקרובה.

האינסטינקט הוא להוון מהקרן שלו את החלק שמעל הרף. אבל כשמסתכלים על הכול ביחד, יכול להתברר שקרן ההשתלמות שלה מכסה את רוב העזרה לבת בלי אירוע מס ובלי לפגוע בקצבה. ואם בכל זאת חסר, היוון קטן יותר, אחרי בדיקה של מה שנשאר בסל הפטור ושל קצבת השאירים שלה ממנו, יכול להיות עדיף על היוון מלא. הדוגמה להמחשה בלבד; היא לא המלצה ולא מתארת תשואה.

השורה התחתונה

היוון הוא כלי, לא מטרה. הוא מותר רק כשנשארת קצבה מזערית, הוא מקטין את הקצבה ואת קצבת השאירים, ואם הוא נעשה בפטור הוא מקטין גם את הפטור החודשי לכל החיים. אחרי שבוצע, כמעט אי אפשר לחזור. לפני שמהוונים בודקים מה הסכום צריך לעשות, האם הוא לא קיים כבר במקום אחר, ומה נשאר למי שנשאר. את החלק של המס מלווה יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני, ואנחנו מציגים איך התוכנית נראית תחת הנחות שונות ומתאמים את הביצוע מול הגופים. כך נראה תכנון פרישה אצלנו.

מקורות

• חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, סעיף 23 (היוון, קצבה מזערית, צבירה מזערית)
• פקודת מס הכנסה, סעיף 9א (פטור על קצבה מזכה, היוון, חלון תשעים הימים)
• רשות המסים, מדריך לגמלאי למילוי טופס 161ד (2026)
• כל זכות, משיכת סכום חד-פעמי מקרן הפנסיה בפרישה (היוון קצבה)
• תקנות שירות המדינה (גמלאות) (היוון קצבאות ותביעות נגד צד שלישי), התשנ"ט-1998, תקנות 8, 9, 11
• כל זכות, היוון קצבת פנסיה תקציבית

בואו נעשה סדר