פיצויים במעבר עבודה אחרי 50: למשוך, להשאיר ברצף או להמתין

בקצרה: כשעוזבים מעסיק, כספי הפיצויים שנצברו עומדים לרשותכם, ואיתם החלטה. אפשר למשוך אותם, אפשר לייעד אותם לרצף פיצויים לקראת המעסיק הבא, ואפשר להשאיר אותם בקופה לקצבה, מה שנקרא רצף קצבה. אחרי גיל 50 ההחלטה הזאת כבר קרובה מספיק לפרישה כדי שיהיה לה משקל, כי משיכת פיצויים בפטור ממס עשויה להשפיע על הפטור על הקצבה בעתיד. במדריך הזה נסביר מה כל אפשרות עושה, מה כתוב בטופס 161 בנוסח המעודכן, מה קורה אם לא עושים כלום, אילו מועדים יש בדרך ומי מחליט מה. אין כאן חישוב מס ואין המלצה איזו אפשרות לבחור. את זה עושים עם הנתונים שלכם, בשיתוף יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני.

מה בעצם עומד לרשותכם כשעוזבים?

בדרך כלל שלושה סוגי כסף: כספי הפיצויים שהמעסיק הפקיד לאורך השנים במרכיב הפיצויים של קרן הפנסיה, ביטוח המנהלים או קופת הגמל; לפעמים השלמת פיצויים שהמעסיק משלם ישירות או מקופה מרכזית; ולפעמים מענקים נוספים, כמו מענק הסתגלות. מבחינת רשות המסים כל אלה הם "מענקי פרישה", והמעסיק מדווח עליהם בטופס 161.

חשוב להפריד בין שתי שאלות. הראשונה היא כמה מגיע לכם, ואת זה קובעים חוק פיצויי פיטורים, ההסכם שלכם והסיבה לעזיבה. השנייה, שבה עוסק המדריך הזה, היא מה עושים עם הכסף שכבר עומד לרשותכם, ומה כל בחירה עושה למס היום ולקצבה בעתיד. אחרי גיל 50 השאלה השנייה היא כבר חלק מתכנון הפרישה, גם אם הפרישה עצמה רחוקה. מתי מתחילים לתכנן פרישה מסביר למה דווקא ההחלטות של העשור הזה קשה להפוך.

מה ההבדל בין משיכה, רצף פיצויים ורצף קצבה?

ארבע דרכים, וכל אחת עושה משהו אחר לכסף ולמס. משיכה מוציאה את הכסף מהקופה, חלק בפטור ממס עד התקרה שבדין וחלק חייב. רצף פיצויים דוחה את אירוע המס למעסיק הבא. רצף קצבה משאיר את הכסף בקופה כדי שיהפוך לקצבה. ואם לא בוחרים כלום, הדין קובע ברירת מחדל, בתנאים מסוימים.

משיכה

מושכים את הכסף מהקופה או מקבלים אותו מהמעסיק. לפי פקודת מס הכנסה, חלק מהמענק פטור ממס: ככלל, עד גובה משכורת חודשית אחרונה לכל שנת עבודה, ולא יותר מתקרה לשנת עבודה שנקבעת בדין ומתעדכנת. מה שמעבר לפטור חייב במס, ולפי הכללים אפשר לבקש מפקיד השומה לפרוס אותו על כמה שנות מס. משיכה מקטינה את החיסכון הפנסיוני ואת הקצבה הצפויה, ומשיכה בפטור ממס עשויה להשפיע על הפטור על הקצבה בעתיד. על זה בהרחבה בהמשך.

רצף פיצויים

מבקשים שהכסף יישאר בקופה, ושאירוע המס יידחה למועד העזיבה מהמעסיק הבא. הדין רואה אתכם כאילו עבדתם ברצף אצל כמה מעסיקים, והחשבון נעשה בסוף. לפי טופס 161 בנוסח המעודכן, לרצף פיצויים יש תנאים: בפרישה הזאת לא מושכים מענק בפטור ממס; בתוך שנה מהעזיבה מתחילים לעבוד אצל מעסיק חדש שמפקיד עבורכם למרכיב הפיצויים; ואם לא נמצא מעסיק כזה, מדווחים לפקיד השומה כדי שייתן הנחיות לקופה. אפשר לחזור מרצף פיצויים בתוך שנתיים מיום הפרישה, ואז רואים את מועד החזרה כמועד הפרישה. חזרה מאוחרת יותר, שלא במסגרת פרישה ממעסיק חדש, שוללת לפי הטופס את הזכאות למענק פטור. הסכום שאפשר לייעד לרצף פיצויים מוגבל בתקרה שהדין קובע.

רצף קצבה

משאירים את כספי הפיצויים בקופת הגמל לקצבה, כדי שגם הם ישולמו בעתיד כקצבה. לפי הטופס, אפשר לחזור מרצף קצבה בכל עת, אבל החזרה חלה על כל הסכומים שיועדו לרצף אצל אותו מעסיק, לא על חלק. ואם בפרישה לא ניצלתם את הפטור על המענק, הזכאות לפטור נשמרת לכם במועד החזרה, לפי הכללים. בקרן פנסיה זו למעשה הדרך הפשוטה: הכסף נשאר בקרן וממשיך לעבוד כחלק מהצבירה.

השארה בקופה בלי להחליט

גם זו בחירה, והדין נותן לה שם: "רצף קצבה ברירת מחדל". לפי טופס 161, אם המעסיק סימן שסך הפיצויים בקופות אינו עולה על התקרה שנקבעה לברירת המחדל, ושאין לכם מענקים ממשלם שאינו קופת גמל לקצבה, אתם רשאים לא למלא את חלק העובד, ורואים אתכם כמי שביקש רצף קצבה. בכל מקרה אחר צריך למלא ולפרט.

אפשר גם לשלב: למשוך חלק בפטור ולהשאיר את השאר לקצבה. מה שאי אפשר, לפי הטופס, הוא למשוך מענק בפטור באותה פרישה וגם לבקש רצף פיצויים.

למה משיכה בפטור היום קשורה לקצבה בעוד עשר שנים?

כי הפטור ממס על הקצבה בפרישה והפטור על מענקי פרישה יוצאים מאותו מאגר. לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה, כשמחשבים את הפטור על הקצבה, מביאים בחשבון מענקי פרישה פטורים שקיבלתם בעד 32 שנות העבודה שקדמו לגיל הזכאות. כך מופיע גם בטופס 161ד, שבו מצהירים על המענקים האלה. לכן משיכת פיצויים בפטור ממס עשויה להשפיע על הפטור על הקצבה בעתיד.

בגיל 35 זה נשמע רחוק. בגיל 52 כבר לא: כמעט כל שקל שתמשכו בפטור עכשיו נמצא בתוך חלון השנים שנספר. זה לא אומר שמשיכה היא תמיד טעות. יש משפחות שצריכות את הכסף, יש מי שהקצבה הצפויה שלו תהיה כזאת שהפטור על הקצבה לא ינוצל ממילא, ויש מי שאצלו כל שקל של פטור על הקצבה שווה הרבה. איך זה נראה אצלכם רואים רק במספרים שלכם: הקצבה הצפויה מכל מוצר, משיכות קודמות, ומה אתם מתכננים לעשות בעוד עשר שנים. ההחלטה הסופית על חלוקת הפטור נעשית במועד הפרישה, בקיבוע זכויות; מה שמתכננים מראש הוא הפיצויים, סדר המשיכות ומקורות הקצבה. המדריך על קיבוע זכויות מסביר איך מחלקים את הפטור ולמה כל אחד מבני הזוג מחליט לבד.

מה כתוב בטופס 161 החדש, ומה אתם צריכים לעשות איתו?

טופס 161 בנוסח המעודכן (ינואר 2024) מחליף את הטופס הישן ואת טופס 161א, ויש בו שלושה חלקים. בחלק א' המעסיק מדווח על תקופת העבודה, המשכורת האחרונה, כל המענקים והתקרות. בחלק ב' אתם כותבים מה לעשות עם כל סכום ומצהירים כמה הצהרות. בחלק ג' המעסיק מסכם, ואם התנאים מתקיימים, נותן הנחיות לקופות. אחרת פונים לפקיד השומה.

מה יש בחלק ב', החלק שלכם:

• טבלת הבקשות: ליד כל משלם (קרן, פוליסה, קופה, המעסיק עצמו) אתם מציינים כמה לרצף קצבה, כמה מענק פטור, כמה מענק חייב, וכמה לרצף פיצויים.
• בקשות נוספות: פריסת המענק החייב על כמה שנות מס, או ייעוד סכום שהמעסיק משלם ישירות לרצף פיצויים בקופה מסוימת. שתיהן בכפוף לאישור פקיד השומה.
• הצהרות: שבתקופת העבודה הזאת לא קיבלתם ממעסיקים אחרים מענקי פרישה פטורים, שלא ביקשתם רצף פיצויים בפרישות אחרות, ושעדיין לא הגעתם לגיל הזכאות או שהגעתם ועוד לא הגשתם בקשה לקיבוע זכויות בטופס 161ד. אם אחת ההצהרות לא נכונה אצלכם, הטיפול עובר לפקיד השומה.

ברוב המקרים זה כבר לא נעשה על נייר. רשות המסים מפעילה מערכת מקוונת לדיווח על עזיבת מקום עבודה: המעסיק מדווח, אתם מקבלים מסרון ודוא"ל, ונכנסים לאזור האישי כדי לבחור. לפי מדריך המערכת של רשות המסים, מי שהנתונים שלו מתאימים לרצף קצבה ברירת מחדל מקבל הודעה שהכספים יישארו לקצבה אלא אם ייכנס ויבחר אחרת, ואחרי כשלושה חודשים ותזכורות הרצף נרשם. מי שלא עונה לתנאי ברירת המחדל מקבל תזכורות להיכנס ולבחור.

המועדים שכדאי לדעת

• רצף פיצויים: מעסיק חדש שמפקיד לפיצויים בתוך שנה מהעזיבה; אם לא נמצא, דיווח לפקיד השומה לפי המועד שבטופס; חזרה מהרצף אפשרית בתוך שנתיים מיום הפרישה.
• רצף קצבה: חזרה אפשרית בכל עת, על כל הסכום.
• ברירת מחדל: אם לא עושים כלום והתנאים מתקיימים, הכסף נרשם כרצף קצבה.
• פריסת מס: מבקשים מפקיד השומה, בסמוך לפרישה.
• קיבוע זכויות: לא עכשיו. טופס 161ד מוגש כשמגיעים לגיל הזכאות, ואת טפסי 161 מכל המעסיקים מצרפים אליו. שמרו אותם.

מי מחליט מה?

אתם מחליטים מה לעשות עם הכסף, והחתימה בחלק ב' היא שלכם. המעסיק מדווח ומחשב, ובתנאים שבטופס גם מנחה את הקופות. הקופה מבצעת לפי ההנחיות שקיבלה. פקיד השומה נכנס לתמונה כשהתנאים לא מתקיימים, כשמבקשים פריסה או הגדלת פטור, וכשחוזרים מרצף. את החישוב של המס עצמו, היום ובפרישה, עושים בשיתוף יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני.

ומה אנחנו עושים? מרכזים את מה שיש לכם בכל המוצרים, בודקים את היסטוריית הפיצויים הקודמת, מראים איך הקצבה הצפויה נראית תחת הנחות שונות בכל אחת מהאפשרויות, ומתאמים את הביצוע מול הקופות. בנושאי המס אנחנו עובדים לצד יועץ המס שלכם, לא במקומו. כך נראה תכנון פרישה אצלנו.

מה חשוב לבדוק לפני שחותמים על חלק ב'

• מה נצבר בפיצויים בכל קופה, ומה המעסיק מדווח בחלק א'. אם משהו לא מסתדר עם מה שאתם יודעים, מבררים לפני שחותמים, כי החישוב של כל השאר נשען על זה.
• האם משכתם פיצויים בפטור בעבר, מתי וכמה. טפסי 161 ישנים ואישורים מרשות המסים.
• מה הקצבה הצפויה שלכם היום מכל המוצרים, ובאיזה גיל אתם מתכננים להתחיל אותה.
• האם צפוי מעסיק חדש בתוך שנה, והאם הוא מפקיד לפיצויים באותו סוג קופה. בלי זה רצף פיצויים לא עומד.
• האם אתם צריכים את הכסף עכשיו, ואם כן, האם יש מקור אחר, למשל קרן השתלמות נזילה או כסף בבנק, שלא "נספר" בפטור על הקצבה.
• מה קורה לכיסויים הביטוחיים כשעוזבים: אובדן כושר עבודה וכיסוי שאירים בקרן, וביטוחים קבוצתיים דרך המעסיק, שעשויים להשתנות או להסתיים כשעוזבים או פורשים, ולעיתים קיימת אפשרות להמשיך אותם בתנאים שנקבעו בפוליסה. זה נושא בפני עצמו, אבל הוא מתחיל באותו יום.
• האם יש לכם קופות ממעסיקים קודמים שעדיין לא טופלו. קופות ישנות ממעסיקים קודמים מסביר מה עושים איתן.

דוגמה להמחשה

שכיר בן 54 עוזב אחרי 16 שנים אצל אותו מעסיק. הפיצויים שלו בקרן פנסיה מקיפה, ויש לו קרן השתלמות נזילה ופוליסת ביטוח מנהלים ותיקה ממעסיק קודם. הוא כבר חתם אצל מעסיק חדש שמתחיל בעוד חודשיים.

בדרך הראשונה הוא מושך את החלק הפטור. הכסף זמין מיד, הצבירה בקרן קטנה, והמשיכה הפטורה נכנסת לחשבון שייעשה בקיבוע הזכויות שלו בעוד כעשור. בדרך השנייה הוא מבקש רצף פיצויים: אירוע המס נדחה, הפטור נשמר, אבל הוא צריך לעמוד בתנאים, כולל שהמעסיק החדש יפקיד לפיצויים, ולעקוב אחרי המועדים. בדרך השלישית הוא משאיר הכול בקרן כרצף קצבה, פשוט ובלי מועדים, ואם ירצה סכום בשנים הקרובות, קרן ההשתלמות הנזילה שלו יכולה למלא את התפקיד הזה בלי לגעת בפטור. איזו דרך מתאימה לו תלויה בקצבה הצפויה, במשיכות קודמות ובמה שהמשפחה צריכה, ואת זה בודקים במספרים, בשיתוף יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני. הדוגמה להמחשה בלבד; היא לא המלצה ולא מתארת תשואה.

השורה התחתונה

כשעוזבים מעסיק אחרי גיל 50, ההחלטה על הפיצויים היא כבר החלטה של פרישה. משיכה נותנת כסף זמין ומקטינה את הקצבה, ומשיכה בפטור ממס עשויה להשפיע על הפטור על הקצבה בעתיד. רצף פיצויים דוחה את החשבון, עם תנאים ומועדים. רצף קצבה משאיר את הכסף לעבוד, והוא גם ברירת המחדל כשלא בוחרים. אף אחת מהדרכים לא נכונה לכולם. מה שנכון לכולם הוא לא לחתום על חלק ב' לפני שרואים את הקצבה הצפויה, את המשיכות הקודמות ואת מה שהמשפחה צריכה, ולעשות את חשבון המס בשיתוף יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני. לפעמים המסקנה היא שהכי נכון לא לגעת.

מקורות

• רשות המסים, טופס 161 בנוסח המעודכן (ינואר 2024): הודעה על פרישה מעבודה, חלקים א' עד ג', כולל "רצף קצבה ברירת מחדל", תנאי רצף פיצויים ורצף קצבה והצהרות העובד.
• רשות המסים, החטיבה המקצועית, הודעה למעסיקים ולמייצגים על טופס 161 החדש (אפריל 2023).
• רשות המסים, מדריך למערכת המקוונת לדיווח על עזיבת מקום עבודה (2024).
• רשות המסים, טופס 161ג: בקשה לחזרה מרצף פיצויים ורצף קצבה (אוגוסט 2024).
• רשות המסים, טופס 161ד: בקשה לקיבוע זכויות לפי סעיף 9א (ינואר 2026), כולל הגדרת גיל הזכאות ו-32 שנות העבודה שקדמו לו.
• פקודת מס הכנסה, סעיפים 9(7א) ו-9א.
• כל זכות: רצף פיצויים, רצף קצבה, פטור ממס על פיצויי פיטורים (מקור משני).

בואו נעשה סדר