מתי מתחילים לתכנן פרישה? מה אפשר לעשות בגיל 50, בגיל 58 ובשנה שלפני

בקצרה: תכנון פרישה לא מתחיל בשנה שלפני, ולא בגיל 50 הוא מוקדם מדי. בגילאי 50–55 מקבלים את ההחלטות שקובעות כמה אפשרויות יישארו פתוחות: מה עושים עם פיצויים במעבר עבודה, איזו פוליסה ותיקה שומרים, באיזה מסלול הכסף. בגילאי 55–62 בונים את התמונה המלאה ומתחילים להתאים אותה לתאריכים אמיתיים. בשנתיים האחרונות מבצעים, לא מגלים. ואצל זוג יש תמיד שתי פרישות, לא אחת: שני גילים, שני מוצרים, ולעיתים שני תאריכים שונים.

האם גיל 50 מוקדם מדי לתכנון פרישה?

לא. בגיל 50 עדיין לא יודעים מתי בדיוק פורשים, וזה בסדר. מה שכן יודעים הוא שכמה מההחלטות של העשור הזה ילוו אתכם עד הקצבה, ורובן מתקבלות דרך אגב, בלי שמישהו קורא להן "תכנון פרישה".

שלוש דוגמאות מוכרות. מעבר עבודה בגיל 52, ומולכם הצעה למשוך את הפיצויים בפטור ממס. זה נראה כמו כסף זמין, אבל משיכה פטורה במהלך הקריירה נספרת בחשבון הפטור על הקצבה בפרישה. המדריך על קיבוע זכויות מסביר את המנגנון. דוגמה שנייה: ביטוח מנהלים ותיק עם מקדם קצבה מובטח, שמישהו מציע להחליף ב"מוצר זול יותר". ודוגמה שלישית: מסלול השקעה שנבחר לפני עשרים שנה, ומאז אף אחד לא נגע בו, למרות שהטווח התקצר.

בגיל 50 עוד יש זמן שהכסף יעבוד, וגם זמן לתקן. זה הגיל שבו סדר בפנסיה ובקופות הוא כבר תכנון פרישה, גם אם לא קוראים לו כך. קופות שנשארו מאחור ממעסיקים קודמים נאספות עכשיו, לא בשנה שלפני.

מה עושים בגילאי 55–62?

כאן זה הופך לתוכנית. הצעד הראשון הוא מיפוי מלא של מה שקיים אצל שניכם: קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות, פוליסת חיסכון, תיק בבנק, נדל"ן. את הרשימה בונים ממקורות רשמיים, הר הכסף והמסלקה הפנסיונית, לא מהזיכרון.

הצעד השני הוא תרגום: מה ההכנסה החודשית הצפויה מכל מקור, בכל תאריך פרישה אפשרי, ומה ההוצאה הקבועה של המשפחה. הפער בין השניים, אם יש, הוא מה שמתכננים סביבו. בגיל 57 יש עוד מרווח לסגור פער; בגיל 64 המרווח קטן בהרבה.

הצעד השלישי הוא תאריכים. לא מחייבים, אבל עובדים. האם פורשים יחד? האם אחד ממשיך לעבוד כמה שנים? מה קורה בשנים שבין הפסקת העבודה של הראשון לתחילת הקצבה שלו? השאלות האלה משנות את התשובה לשאלות אחרות: כמה כסף צריך להישאר נזיל, האם אובדן כושר עבודה עדיין רלוונטי, ומתי מסלול ההשקעה צריך להתחיל להירגע.

למה תכנון פרישה של זוג הוא שני תכנונים?

כי כמעט תמיד יש שני גילים, שני מוצרים ושתי היסטוריות תעסוקה, ולכל אחת מהן כללים משלה. גיל הפרישה לנשים ולגברים שונה לפי הדין, ובני הזוג בדרך כלל לא נולדו באותה שנה. אחד מחזיק ביטוח מנהלים ותיק עם מקדם מובטח, והשני קרן פנסיה חדשה שהמקדם בה נקבע לפי התקנון והכללים. אחד משך פיצויים פעמיים בקריירה, השני מעולם לא.

גם המס נפרד: קיבוע זכויות הוא הליך אישי מול רשות המסים, וכל בן זוג מגיש ומחליט לבד. ובכל זאת ההחלטות משפיעות זו על זו. מי מבין השניים מספק את "עוגן ההכנסה" של הבית, מי שומר גמישות הונית, איזה מסלול קצבה נבחר כדי שבן הזוג שנשאר לא יישאר בלי הכנסה. אלה שאלות משפחתיות, לא אישיות. המדריך על קצבה מול סכום הוני נכנס לעומק שלהן.

אילו החלטות קשה להפוך, ולכן צריך לקבל אותן מוקדם?

רוב ההחלטות הפיננסיות ניתנות לתיקון. כמה מהן לא, וכדאי לדעת מראש מי הן:

• משיכת פיצויים בפטור במהלך הקריירה. הכסף נמשך, והשפעתו על הפטור העתידי נשארת.
• קיבוע זכויות. ככלל, החלטה סופית. חריגים לפי הכללים קיימים, אבל לא בונים עליהם.
• בחירת מסלול הקצבה. אחרי שהקצבה מתחילה להשתלם, בדרך כלל אי אפשר לשנות את מסלול השאירים או את תקופת ההבטחה.
• ביטול פוליסה ותיקה. מקדם מובטח או תנאי כיסוי ישנים לא חוזרים אחרי שמבטלים.
• שינוי מסלול השקעה מאוחר, אחרי ירידה. המעבר לא מחזיר את מה שירד. התאמת המסלול לטווח נעשית בזמן שקט, שנים קודם, לא בתגובה לחדשות.
• היוון קצבה. משיכה הונית של חלק מהצבירה מקטינה את הקצבה לכל החיים, וגם היא נעשית לפי כללים שמגבילים את האפשרות.

ההחלטות ההפיכות, כמו דמי ניהול, איחוד קופות פשוטות או גובה כיסוי ביטוחי, יכולות לחכות לבדיקה מסודרת. הבלתי הפיכות לא.

מה מכינים חמש שנים לפני התאריך?

חמש שנים הן טווח נוח: מספיק רחוק כדי שמהלכים ייקחו זמן, מספיק קרוב כדי שהתאריכים כבר אמיתיים. בטווח הזה:

• אוספים את היסטוריית הפיצויים של שניכם: אילו סכומים נמשכו בפטור, מתי, ומאילו מעסיקים. טפסי 161 ישנים שווים חיפוש.
• מבררים בכל מוצר מה מסלולי הקצבה, מה המקדם או איך הוא נקבע, ומה קורה לצבירה אם אחד מבני הזוג נפטר לפני הפרישה ואחריה.
• בודקים מתי מסתיימים הכיסויים הביטוחיים: אובדן כושר עבודה, ביטוח קבוצתי מהמעסיק, ריסק. מה נשאר רלוונטי אחרי הפרישה הוא דיון בפני עצמו.
• מסמנים כסף לשנות המעבר: התקופה שבין הפסקת השכר לבין תחילת הקצבאות, לכל אחד מבני הזוג בנפרד.
• מסתכלים על המסלולים: כסף שיידרש בשנים הקרובות לא צריך לשבת במסלול שנבחר לטווח של עשרים שנה.
• סוגרים שאלות פתוחות מול הילדים: אם מתוכננת עזרה בדירה, היא חלק מהתוכנית ולא הפתעה.

בשנתיים האחרונות עוברים לביצוע: טפסים, בחירת מסלולים, תיאום מול המעסיק, המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים, בשיתוף יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני, בכל מה שנוגע למס. מי שהגיע לשלב הזה עם תמונה מלאה מבצע. מי שלא, מקבל את ההחלטות הגדולות בלחץ זמן.

דוגמה להמחשה

זוג בני 57 ו-54. לו ביטוח מנהלים ותיק ממעסיק קודם, עם מקדם קצבה מובטח, וקרן פנסיה מקיפה מהמעסיק הנוכחי. לה קרן פנסיה חדשה וקרן השתלמות נזילה. בבנק כמיליון וחצי ₪ אחרי מכירת דירה, ותיק מנוהל. הוא רוצה להפסיק לעבוד בגיל 62. היא מתכננת להמשיך עד גיל הפרישה שלה.

מה שהתברר במיפוי: ביטוח המנהלים הוותיק הוא עוגן ההכנסה של הבית, ואין סיבה לגעת בו. בקרן הפנסיה שלו יש כספי פיצויים שנצברו, ובעזיבה בגיל 62 הוא יצטרך להחליט מה לעשות איתם, החלטה שמשפיעה על הפטור על הקצבה. את השנים שבין 62 לתחילת הקצבה שלו יממנו מהכסף בבנק, ולכן חלק ממנו סומן כנזיל, לא כהשקעה לטווח ארוך. אצלה השאלה הייתה אחרת: קרן ההשתלמות המשיכה לצבור במסלול שנבחר לפני שנים, ובדקנו יחד אם הוא עדיין מתאים לתפקיד שלה. שני לוחות זמנים, שתי החלטות שונות, תוכנית אחת. הדוגמה להמחשה בלבד; היא לא המלצה ולא מתארת תשואה.

מה מרוויחים כשמתחילים מוקדם, ומה מוותרים

מרוויחים זמן: זמן שהכסף עובד במסלול שמתאים לטווח, זמן להימנע ממשיכה שתעלה במס בעוד עשור, זמן לאסוף מסמכים בלי לחץ, וזמן לשנות דעה. מרוויחים גם אפשרויות: בגיל 55 אפשר עוד להחליט לעבוד שנתיים נוספות, לשנות מסלול או לדחות קצבה. בגיל 64 חלק מזה כבר לא פתוח.

מוותרים על ודאות. תוכנית בגיל 52 בנויה על הנחות: שכר, בריאות, ילדים, כללים שמשתנים. חלק מהן לא יתקיימו, והתוכנית תתעדכן. זה לא חיסרון של התכנון, זו הסיבה לעשות אותו כתהליך ולא כאירוע. ולפעמים המסקנה של הבדיקה היא שאין סיבה לשנות דבר. גם זו תוצאה.

הצעד המעשי

בכל גיל שאתם נמצאים, הצעד הראשון זהה: תמונה מלאה של שני בני הזוג במקום אחד, ואז מיון ההחלטות לפי מה שדחוף, מה שהפיך ומה שלא. כך נראה תכנון פרישה אצלנו, ואם התאריך כבר קרוב, כאן מתחילים. בואו נעשה סדר.

מקורות

• הר הכסף (משרד האוצר)
• המסלקה הפנסיונית — קבלת מידע על חסכונות פנסיוניים
• רשות המסים — בקשה לקיבוע זכויות (טופס 161ד)
• כל זכות — גיל פרישה מעבודה