כמה כסף צריך כדי לפרוש? המסגרת שזוג ממלא בעצמו

בקצרה: על "יש לנו X, זה מספיק?" אין תשובה, כי המספר תלוי במה שהוא צריך לממן. מה שכן אפשר לעשות הוא חישוב מסודר בחמישה שלבים: כמה הבית עולה בחודש ובשנה; אילו הכנסות קבועות יש לכל אחד מכם ומתי כל אחת מתחילה; מה הפער בכל שלב; כמה שנות גישור יש ומה הן עולות; ומה משתנה אם מזיזים את תאריך הפרישה של אחד מכם. בסוף לא מקבלים סכום אחד. מקבלים טבלה של הבית לפי שנים, וממנה רואים אם מה שנצבר מספיק, ואם לא, מה אפשר להזיז. אין כאן כלל אצבע ואין סכום סף.

שלב 1: כמה הבית עולה, בחודש ובשנה?

מתחילים מההוצאה, לא מהחיסכון. רושמים את ההוצאה החודשית הקבועה של הבית: דיור, אוכל, רכב, ביטוחים, קופת חולים, תקשורת, החזקת הבית, עזרה קבועה לילדים או להורים. אחר כך מוסיפים את ההוצאות שלא מגיעות כל חודש אבל מגיעות כל שנה או כמה שנים: רכב, שיניים, שיפוץ, נסיעה, חתונה. מחלקים אותן לחודש, ומקבלים את המספר האמיתי. הוא כמעט תמיד גבוה ממה שחשבתם.

שתי עצות מעשיות. הראשונה: לא לנחש. לוקחים שנה אחת של דפי חשבון וכרטיסי אשראי של שניכם ומסכמים. השנייה: לבנות שתי עמודות, "חייבים" ו"רוצים". לא כדי לוותר על ה"רוצים", אלא כי בהמשך נשאל איזה חלק מההוצאה חייב להיות מכוסה בהכנסה קבועה, ואיזה יכול להגיע מהון ולהשתנות משנה לשנה.

חשוב גם לשאול מה משתנה אחרי העבודה. חלק יורד: נסיעות, ביגוד, ארוחות בחוץ. חלק עולה: זמן פנוי עולה כסף, ובשנים מאוחרות יותר גם בריאות. לא מניחים שההוצאה תרד; בודקים איך היא תשתנה.

שלב 2: אילו הכנסות קבועות יש לכל אחד מכם, ומתי כל אחת מתחילה?

הכנסה קבועה היא מה שמגיע כל חודש בלי קשר לשוק ההון: קצבה מקרן פנסיה או מביטוח מנהלים, קצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי, פנסיה תקציבית אם יש, ושכר דירה אם יש. לכל אחת תאריך התחלה משלה, והוא שונה אצל כל אחד מבני הזוג. קצבה מהקרן אפשר להתחיל מהגיל שקבוע בתקנון או בפוליסה; קצבת אזרח ותיק תלויה בגיל הפרישה לפי הדין, ועד גיל הזכאות גם במבחן הכנסות.

את הנתונים לוקחים ממקור רשמי. המידע הפנסיוני של כל אחד מכם, כולל תחזית הקצבה בכל מוצר, מגיע מהמסלקה הפנסיונית. את הזכאות בביטוח לאומי בודקים באתר ביטוח לאומי לפי תאריך הלידה. גיל הפרישה לגברים ולנשים שונה לפי הדין, ואצל נשים הוא עולה בהדרגה לפי שנת הלידה, כך שאצל זוג יש כמעט תמיד שני תאריכים.

מניחים את הכול על ציר זמן אחד. בשורה אחת הוא: מתי מפסיק לעבוד, מתי מתחילה קצבה מהקרן, מתי קצבת אזרח ותיק. בשורה שנייה היא. ומתחת, שורה של הבית: מאיזו שנה כמה הכנסה קבועה נכנסת. בשלב הזה רואים דבר שאין בשום דוח: ההכנסה הקבועה של הבית לא קופצת ביום אחד. היא עולה במדרגות, לאורך כמה שנים.

שלב 3: מה הפער בכל שלב?

הפער הוא ההפרש בין ההוצאה החודשית משלב 1 לבין ההכנסה הקבועה של הבית באותה שנה משלב 2. כותבים אותו לכל שנה, מהפרישה הראשונה ועד שכל ההכנסות הקבועות של שניכם נכנסו. בדרך כלל מקבלים שלוש תקופות: שנים שבהן הפער גדול, כי אחד כבר לא עובד ועוד אין לו קצבאות; שנים שבהן הוא מצטמצם; ושנים שבהן הוא קטן או נסגר. את הפער בכל תקופה צריך למלא מהון.

כאן נכנסת ההבחנה בין "חייבים" ל"רוצים". ההוצאה שחייבת להיות מכוסה לכל החיים כדאי שתישען על הכנסה קבועה, ואם הקצבאות לא מכסות אותה, זו שאלה על החלוקה בין קצבה להון, שהמדריך על קצבה, סכום הוני או שילוב דן בה. ההוצאה הגמישה יכולה להגיע מהון, ולהשתנות בשנה טובה פחות.

שלב 4: כמה שנות גישור יש, ומה הן עולות?

שנות הגישור הן השנים שבהן הפער הכי גדול: מהרגע שהראשון מפסיק לעבוד ועד שההכנסות הקבועות שלו מתחילות. כופלים את הפער החודשי במספר החודשים, ומוסיפים את ההוצאות הגדולות שצפויות באותן שנים. התוצאה היא הסכום שצריך להיות זמין ויציב יחסית כבר ביום הפרישה, בלי קשר לשוק. זה המספר הראשון שבאמת אפשר לחשב, והוא תלוי בעיקר באורך התקופה, לא בסך החיסכון.

ממה מממנים אותן, ובאיזה סדר, זה הנושא של המדריך על סדר המשיכות בפרישה (סדר המשיכות בפרישה: מאיזה כיס מושכים קודם). כאן מספיק לדעת שקרן השתלמות נזילה, כסף בבנק ופוליסת חיסכון שהותאמה מראש הם המועמדים הטבעיים, ושמשכורת של בן זוג שממשיך לעבוד מקצרת את שנות הגישור יותר מכל מוצר.

שלב 5: מה משתנה אם מזיזים את התאריך?

זה השלב שהופך טבלה לתוכנית. לוקחים את אותו חישוב ומריצים אותו שוב עם תאריך פרישה אחר לאחד מכם: שנה מוקדם יותר, שנה או שנתיים מאוחר יותר. כל שנה של עבודה נוספת עושה שלושה דברים בבת אחת: מקצרת את שנות הגישור, מוסיפה הפקדות ושנה של צמיחה לצבירה, ומזיזה את תחילת הקצבה לגיל מבוגר יותר, שבו המקדם בדרך כלל טוב יותר. ולהפך בפרישה מוקדמת.

לכן "אנחנו רוצים לפרוש יחד" הוא לא נתון, הוא תרחיש. בודקים איך התוכנית נראית תחת הנחות שונות: שניכם באותה שנה; אחד שנתיים אחרי; אחד עובד חלקית. ולפעמים מתברר שהזזה של שנה אחת אצל אחד מכם סוגרת פער שנראה גדול. ולפעמים מתברר ההפך: שהתוכנית עומדת גם בתאריך המוקדם, ואפשר להפסיק לדחות.

בודקים גם רגישות לדברים שלא בשליטתכם: שנה חלשה בשוק בדיוק בתחילת הפרישה, הוצאה רפואית גדולה, שינוי בהוצאה הקבועה. התוכנית לא צריכה להיות חסינה לכול. היא צריכה להראות לכם מראש מה תעשו אם זה קורה.

דוגמה להמחשה

זוג בני 61 ו-59. הוא רוצה להפסיק לעבוד בעוד שנה, בגיל 62. היא מתכננת לעבוד עד גיל הפרישה שלה לפי הדין. לו קרן פנסיה וקופת גמל ותיקה. לה ביטוח מנהלים ותיק וקרן השתלמות נזילה. יש להם כסף בבנק מירושה.

מה שיוצא מהטבלה: בשנים שבין 62 שלו לתחילת הקצבה שלו, ההכנסה הקבועה של הבית היא המשכורת שלה בלבד, והפער ממומן מהבנק. כשהקצבה שלו מתחילה, הפער מצטמצם. כשהיא פורשת, נכנסות הקצבה שלה וקצבת אזרח ותיק לפי הזכאות של כל אחד, והפער קטן מאוד. ואז מריצים שוב: אם הוא עובד עד 63, שנות הגישור מתקצרות בשנה, הצבירה גדלה, והסכום שצריך להיות זמין ביום הפרישה קטן בצורה שמרגישים. ההחלטה עדיין שלהם, אבל עכשיו היא על שנה אחת, לא על "האם יש מספיק". הדוגמה להמחשה בלבד; היא לא המלצה ולא מתארת תשואה.

מה חשוב לבדוק

• ההוצאה השנתית האמיתית של הבית, מתוך דפי חשבון של שנה, ולא מהערכה.
• הפרדה בין הוצאה שחייבת להיות מכוסה לבין הוצאה גמישה.
• תחזית הקצבה בכל מוצר של כל אחד מכם, מהמסלקה הפנסיונית, ומה ההנחות מאחוריה.
• גיל הפרישה של כל אחד מכם לפי הדין, וגיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בלי מבחן הכנסות.
• ציר זמן אחד לשניכם עם כל תאריכי ההתחלה.
• פער לכל שנה, ולא ממוצע אחד.
• אורך שנות הגישור ומה מסומן להן, במקום נזיל ויציב.
• לפחות שלושה תרחישי תאריך, ורגישות לשנה חלשה ולהוצאה גדולה.
• מה קורה לכיסויים הביטוחיים בכל תאריך: ביטוח דרך העבודה עשוי להשתנות או להסתיים כשעוזבים או פורשים, ולעיתים קיימת אפשרות להמשיך אותו בתנאים שנקבעו בפוליסה.

השורה התחתונה

השאלה "כמה כסף צריך" לא נענית במספר אחד, אלא בטבלה של הבית לפי שנים: הוצאה, הכנסות קבועות ומועדיהן, פער, שנות גישור, ותאריכים שאפשר להזיז. את הטבלה הזאת אפשר למלא לבד, ולהביא אותה מלאה. כך מתחיל אצלנו תכנון פרישה: מהחיים שאתם רוצים, ואז מהמספרים.

מקורות

• המוסד לביטוח לאומי: קצבת אזרח ותיק, תנאי זכאות, גיל הפרישה וגיל הזכאות; תוספת דחיית קצבה
• כל זכות: גיל פרישה (גברים, נשים לפי שנת לידה, גיל פרישת חובה)
• המסלקה הפנסיונית: קבלת מידע פנסיוני ותחזית קצבה מכל הגופים
• כל זכות: קרן השתלמות (מועדי משיכה)

בואו נעשה סדר