היוון קצבה הוא קבלת חלק מהקצבה הפנסיונית, או כולה, כסכום חד-פעמי במקום תשלום חודשי לכל החיים, בהתאם לכללים שחלים על המוצר ועל המס.
"להוון" פירושו להמיר זרם תשלומים עתידי לשווי של היום. בפנסיה צוברת (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל לקצבה) המוצר עצמו קובע מתי אפשר להוון ובאילו תנאים: בדרך כלל רק מגיל שנקבע בדין, ורק אם אחרי ההיוון נשארת קצבה חודשית בגובה הקצבה המזערית לפחות, לפי הכללים הקבועים בדין. בפנסיה תקציבית יש מסלול היוון נפרד עם כללים משלו. ובמס, היוון של קצבה מזכה משתמש באותו פטור שמגיע על הקצבה החודשית: סכום שמהוונים בפטור נגרע מהפטור על הקצבה בעתיד, לפי הכללים שבטופס 161ד ובמדריך רשות המסים למילויו.
למה זה חשוב לכם
היוון נראה פשוט: הכסף אצלכם עכשיו. אבל המחיר נפרס על שארית החיים, פעמיים. פעם אחת כי הקצבה החודשית קטנה, ופעם שנייה כי הפטור על הקצבה שנותרה עשוי להיפגע. מצד שני, יש מצבים שבהם היוון חלקי הגיוני: חוב שצריך לסגור, צבירה שמייצרת קצבה גדולה מהצורך, או שיקולי שאירים. ההחלטה נעשית במועד הפרישה, יחד עם קיבוע הזכויות, ואצל כל אחד מבני הזוג בנפרד. חישוב המס האישי נעשה בשיתוף יועץ מס מוסמך, גורם חיצוני.
מתי זה פוגש אתכם
- כשממלאים טופס 161ד ונשאלים אם אתם מתכוונים להוון.
- כשהקרן או חברת הביטוח מציגות לכם "קצבה או הון" לפני תחילת התשלומים.
- כשיש כמה מוצרים ורוצים להחליט מאיזה לקחת קצבה ומאיזה סכום הוני.
- בפנסיה תקציבית, לקראת הפרישה.
לא לבלבל עם
משיכת כספי תגמולים הוניים או פיצויים: אלה לא היוון של קצבה, ויש להם כללי מס משלהם.
מונחים קשורים
להעמקה: קצבה או סכום חד-פעמי, איך מחליטים, וכן היוון קצבה: מתי מותר למשוך חלק מהפנסיה כסכום, מה זה עולה ומתי זה הגיוני.