הפוליסה היא חוזה בין החוסך לחברת הביטוח: הכסף נצבר לקצבה בפרישה, ולצידו כיסוי ביטוחי למקרה מוות, ולרוב גם אובדן כושר עבודה. ההבדל העקרוני מקרן פנסיה הוא במבנה. בקרן פנסיה התנאים נקבעים בתקנון שיכול להשתנות, והעמיתים ערבים זה לזה. בביטוח מנהלים רוב התנאים נקבעים בחוזה ביום הרכישה, וחברת הביטוח נושאת בסיכון הביטוחי. לפי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), בפוליסה שנפתחה מספטמבר 2023 שכיר יכול להפקיד לביטוח מנהלים רק על חלק השכר שמעל תקרה שנקבעה בתקנות, ורק אם הופקד עבורו באותו חודש לקרן פנסיה או לקופת גמל לקצבה אחרת סכום מינימלי לפי הכללים. לכן היום הוא בעיקר מוצר של בעלי שכר גבוה ושל מי שכבר מחזיק פוליסה ותיקה.
מקדם מובטח
בפוליסות ביטוח מנהלים שנמכרו עד סוף 2012 יש לעיתים מקדם קצבה מובטח: מספר שנקבע ביום ההצטרפות לפי לוחות התמותה של אז, ואינו משתנה גם כשתוחלת החיים עולה. מאז 2013 פוליסות חדשות נמכרות בלי מקדם מובטח, למעט חריגים שנקבעו בחוזר הרשות, בעיקר למי שמלאו לו 60 במועד המכירה. מקדם מובטח נשמר רק כל עוד נשארים באותה פוליסה, והוא אובד בניוד.
למה זה חשוב לכם
ההצעה "לנייד את ביטוח המנהלים לקרן פנסיה בגלל דמי הניהול" נשמעת הגיונית, אבל בפוליסה ותיקה המקדם המובטח יכול להיות שווה יותר מכל החיסכון בדמי הניהול. לכן קודם מבינים מה יש בפוליסה: המקדם, מסלולי הקצבה, הכיסויים ודמי הניהול. ולפעמים המסקנה היא שאין סיבה לשנות.
מתי זה פוגש אתכם
- כשסוכן או בנק מציעים לנייד פוליסה ישנה.
- כשמשווים בין בני הזוג: אחד בקרן פנסיה, השני בביטוח מנהלים, והקצבה לבן הזוג שנשאר שונה בכל מוצר.
- כשקוראים בדוח השנתי של הפוליסה את המילים "מקדם קצבה".
מונחים קשורים
להעמקה: ביטוח מנהלים ותיק עם מקדם מובטח: לשמור, לנייד או לפצל, וכן דמי ניהול בפנסיה כשהצבירה כבר גדולה.