איך בוחרים מסלול השקעה — בלי שהפחד יחליט

בקצרה: מסלול השקעה בוחרים לפי שתי שאלות: מתי הכסף יידרש, ואיך תגיבו כשהוא יורד. לזוג בגיל 55–65 מתווספת שאלה שלישית: איך המסלולים בכל המוצרים של שניכם מסתדרים יחד. קרן פנסיה שממנה תתחיל קצבה בעוד חמש שנים, קרן השתלמות שלא תיגעו בה עשור, ופוליסת חיסכון שמסומנת לנכדים, לא צריכות אותו מסלול. אף מסלול לא מבטיח תוצאה; מה שאפשר לעשות הוא להתאים כל חלק לתפקיד שלו, ולא לתת לפחד או לכותרת בעיתון לקבל את ההחלטה.

מה השאלה הראשונה: מתי הכסף יידרש?

זו השאלה החשובה, והיא לא שאלה על אופי. כסף שיידרש בשנה-שנתיים לא צריך להיות חשוף לתנודתיות גבוהה, כי ירידה בעיתוי לא נכון פוגעת בדיוק כשאין זמן להתאושש. כסף שלא יידרש עשור ומעלה הוא סיפור אחר: לאורך טווחים ארוכים התנודתיות היא המחיר של פוטנציאל הצמיחה, והזמן עובד לטובתו.

הטעות של גיל 55–65 היא לחשוב שהטווח של כל הכסף הוא מועד הפרישה. הוא לא. הפנסיה ממשיכה להיות מושקעת גם אחרי שמתחילים לקבל קצבה, לפי מסלול למקבלי קצבה, לאורך עשרות שנים. קרן השתלמות נזילה שאין לה שימוש מתוכנן היא כסף ארוך. ופוליסת חיסכון שמיועדת לילדים או לנכדים היא לפעמים הכסף הארוך ביותר במשפחה. לכל חלק יש טווח משלו, ולכן גם מסלול משלו. הסבר במילון: מסלול השקעה.

איך תגיבו כשהשוק יורד, ולמה זו שאלה על עצמכם?

ירידות חדות הן חלק מובנה מהשקעה בשוק ההון. הן קרו ויקרו. השאלה היא לא אם, אלא מה תעשו כשזה יקרה. מי שמוכר בתחתית הופך ירידה זמנית להפסד קבוע, ואז חוזר לשוק אחרי שכבר עלה. זה הדפוס שהמדריך הזה מנסה למנוע.

כאן נדרשת כנות, ובעיקר כנות בין בני זוג. אצל הרבה זוגות אחד רגוע והשני לא, ומי שלא רגוע הוא זה שמרים טלפון ביום אדום. אם אתם יודעים על עצמכם שתנודה חזקה תוציא אתכם מהמסלול, עדיף מסלול מתון יותר שתחזיקו בו לאורך זמן, ממסלול אגרסיבי שתנטשו ברגע הלא נכון. את רמת הסיכון קובעים מראש, בשקט, לא בדיעבד, בלחץ.

מה משתנה בעשור שלפני הפרישה?

העשור שלפני הפרישה הוא התקופה שבה ירידה חדה מזיקה יותר, כי הצבירה כבר גדולה ואין הרבה שנות הפקדה שיפצו עליה. בקרן פנסיה חדשה הצבירה בגיל הפרישה מומרת לקצבה לפי מקדם, ולכן ירידה ממש לפני ההמרה משפיעה על הקצבה לכל החיים. בביטוח מנהלים ותיק עם מקדם מובטח הצבירה ביום ההמרה קובעת באותה מידה. הסבר במילון: מקדם המרה.

המסקנה היא לא לעבור הכול לסולידי בגיל 55. המסקנה היא להבחין: הכסף שיהפוך לקצבה בקרוב צריך פחות תנודתיות; הכסף שיישאר מושקע עוד עשרות שנים, כולל חלק מהפנסיה עצמה אחרי הפרישה, יכול להמשיך לעבוד. ההתאמה נעשית בהדרגה, לאורך שנים, ולא ביום אחד. מעבר בין מסלולים במוצרים האלה אינו אירוע מס, כך שאפשר לעשות אותה במנות.

מה זה מסלול תלוי גיל, ומתי הוא מספיק?

מסלול תלוי גיל הוא מסלול שמתאים את רמת הסיכון לגיל החוסך באופן אוטומטי: בגילים צעירים חשיפה גבוהה יותר לנכסים תנודתיים, ועם השנים ההרכב נעשה שמרני יותר. זו ברירת המחדל בקרנות הפנסיה למי שלא בחר אחרת, והיא קיימת גם בקופות גמל. לחוסך שלא רוצה להחליט, זה פתרון סביר, ובהחלט עדיף על מסלול שנבחר לפני עשרים שנה ואף אחד לא הסתכל עליו מאז.

המגבלה שלו: הוא יודע רק את הגיל שלכם. הוא לא יודע שיש לכם פוליסת חיסכון גדולה, ביטוח מנהלים עם מקדם מובטח אצל בן הזוג, או תיק בבנק שכבר סולידי. לזוג עם תמונה רחבה, מסלול תלוי גיל הוא נקודת פתיחה טובה לדיון, לא בהכרח נקודת הסיום.

איך מתאמים מסלולים בין כל המוצרים של שניכם?

זה הלב של המדריך. אצל זוג בגיל הזה יש בדרך כלל שישה עד שמונה מוצרים: שתי פנסיות או פנסיה וביטוח מנהלים, שתי קרנות השתלמות, פוליסת חיסכון או קופת גמל להשקעה, ותיק בבנק. כל אחד נפתח בזמן אחר, מול גוף אחר, ומישהו אחר בחר בו מסלול. התוצאה השכיחה: כל המוצרים באותו מסלול כללי, או, לא פחות שכיח, הכסף הארוך יושב במסלול הזהיר ביותר, והכסף שיידרש בקרוב יושב דווקא במסלול התנודתי.

הדרך המסודרת היא להסתכל על הכול כתיק משפחתי אחד. שואלים: איזה חלק מהכסף יידרש בחמש השנים הקרובות, איזה בעשור שאחרי, ואיזה אחר כך. ואז מתאימים: את המוצרים שמהם תתחיל הכנסה בקרוב מקרבים למסלול מתון; את המוצרים שנשארים לטווח ארוך משאירים עם חשיפה. חשוב שגם בן הזוג שפחות מתעסק בזה יראה את התמונה, כי ביום של ירידות שניכם צריכים להיות שלמים עם ההחלטה. את מדיניות ההשקעה של כל מסלול אפשר לראות באתרי ההשוואה של רשות שוק ההון, כמו פנסיה נט.

מה זה פיזור, ומה הוא לא?

פיזור הוא לא לשים את כל הכסף על רעיון אחד: אפיק אחד, שוק אחד, גוף מנהל אחד. הוא ההגנה הבסיסית מפני הפתעות, והוא לא עולה כסף. במוצרים מפוקחים חלק מהפיזור כבר קיים בתוך המסלול, אבל ברמת המשפחה בודקים גם את ההרכב הכולל: אם הפנסיה, ההשתלמות והפוליסה כולן במסלול מנייתי מקומי, המשפחה מרוכזת יותר ממה שנדמה לה.

מה פיזור לא: שלושה מוצרים באותו גוף, באותו מסלול, על שני שמות. זה אותו דבר בשלושה דוחות. וגם: פיזור לא מבטל תנודתיות, הוא מרכך אותה. מי שמצפה שתיק מפוזר לא יירד אף פעם יתאכזב, ואז יפעל מתוך אכזבה.

דוגמה להמחשה

זוג בני 63 ו-57. לו קרן פנסיה חדשה שממנה הוא מתכנן לפרוש בעוד כשנתיים, וקרן השתלמות נזילה שנשארה במסלול כללי מאז שנפתחה. לה ביטוח מנהלים ותיק עם מקדם מובטח, פרישה בעוד כשמונה שנים, קרן השתלמות, ופוליסת חיסכון שפתחו יחד לשני הנכדים.

כשפרסנו את הכול על שולחן אחד התברר שהפנסיה שלו, שתהפוך לקצבה בקרוב, ישבה במסלול עם חשיפה גבוהה, ואילו פוליסת החיסכון לנכדים, שאין לה שימוש מתוכנן בעשור הקרוב, ישבה במסלול סולידי. עם הזוג בנינו התאמה הדרגתית: הפנסיה שלו קרובה יותר למתון לקראת ההמרה, הפוליסה לנכדים עם חשיפה שמתאימה לטווח שלה, וההשתלמות שלה, שאין לה תפקיד קרוב, נשארה ארוכה. הביטוח מנהלים שלה נבדק בנפרד, כי שם המקדם המובטח הוא השיקול הראשון. הדוגמה להמחשה בלבד; היא לא המלצה ולא מתארת תשואה.

מה מרוויחים ומה מוותרים

במסלול מתון מרוויחים לילות שקטים יותר בשנים של ירידות, וודאות גדולה יותר על הצבירה בשנים שלפני ההמרה לקצבה. מוותרים על חלק מפוטנציאל הצמיחה לטווח ארוך, ועל ההגנה שנותנת צמיחה מפני שחיקת יוקר המחיה לאורך עשרות שנות פרישה.

במסלול עם חשיפה גבוהה יותר מרוויחים את הזמן שעובד בשביל הכסף הארוך. מוותרים על שקט בשנים הרעות, ולוקחים על עצמכם את הסיכון שירידה תגיע בעיתוי לא נוח. אין בחירה נכונה באופן כללי; יש בחירה שמתאימה לתפקיד של כל חלק ולאופי של שניכם.

מה בודקים לפני שמחליטים

• לכל מוצר של כל אחד מבני הזוג: מה המסלול הנוכחי, מי בחר אותו ומתי.
• מאיזה מוצר תתחיל הכנסה ראשונה, ומתי; איזה כסף לא יידרש עשור ומעלה.
• מה מדיניות ההשקעה המפורסמת של כל מסלול, לא רק השם שלו.
• איך כל אחד מכם הגיב בירידות הקודמות, ומה תעשו בפעם הבאה.
• האם יש מוצר ותיק עם מקדם מובטח או תנאים ישנים שדורש בדיקה נפרדת לפני כל שינוי.
• מה ההרכב הכולל של המשפחה אחרי שמחברים את כל המוצרים, ולא כל מוצר לבד.
• האם שינוי המסלול כרוך בעלות או בתנאים מיוחדים באותו מוצר.

טעויות נפוצות

• לעבור לסולידי אחרי ירידה. זה בדרך כלל קיבוע של ההפסד, ואחריו חזרה מאוחרת.
• לבחור לפי מה שעשה טוב בשנה שעברה. המסלול שהוביל אשתקד לא מתחייב לכלום השנה.
• להשאיר את הכסף הארוך במסלול הזהיר. קרן השתלמות ללא שימוש מתוכנן שיושבת במסלול קצר טווח מזה עשור.
• להתייחס לכל מוצר לבד. שישה מוצרים, שישה מסלולים, ואף אחד לא רואה את הסכום.
• להחליט לבד בשם שניכם. ביום של ירידות בן הזוג שלא היה שותף להחלטה הוא זה שרוצה למכור.

הצעד המעשי

התהליך מתחיל במה שכבר קיים: פורסים את כל המוצרים של שניכם, מסמנים לכל אחד טווח ותפקיד, ורק אז מחליטים על מסלולים. זה בדיוק מה שנעשה במיפוי פיננסי משפחתי. ואם רוצים לראות מה הזמן עושה לכסף שנשאר ארוך, מחשבון הריבית דריבית.